דיבור עם אלוקים

מבין הוגי המחשבה העמוקים ורבי ההשראה ביותר בדורות האחרונים היה רבי נחמן מברסלב.
רבים יודעים כי היה בקי ברזי הנפש ומבוכותיה. מעטים, לעומת זאת, יודעים לזהות ברבי נחמן את רב האומן לאומנויות לחימה.
רבי נחמן, אולי יותר מכל אחד אחר, זיהה את אויבה האמיתי והמושבע של האנושות. הוא ידע להצביע באומץ על כל צורותיו והתלבשויותיו, ומעל לכל - פיתח ולימד שיטת לוחמה מתוחכמת מאין כמוה. שיטה זו שוזרת בתוכה עדינות ודיוק, יופי ועומק, עוצמה וריכוז מחשבה. היא פוגעת באויב האמיתי, משתקת את קולו, מחרישה את נהמתו, מצמיתה את כוחו ומכלה את חייו, בכל מקום, ובכל צורה בה הוא עלול להופיע.
התבודדות.
המקורית והמדהימה שבין אומנויות הלחימה.

בכל מקום בנפש שבו ננעצו חיציו של האויב האכזר - חיצי היאוש, חיצי אזלת היד, חיצי העצבות הממיתה או חיצים של יוהרה וסמי הרדמה אחרים - תיגע ידה המרפאה של ההתבודדות. לא זו בלבד שתרפא, תחבוש ותרגיע את פצעינו, עוד תוסיף לעשות - תכה באויבי נפשנו הקטלניים ביותר, מכות מרות, דווקא במקומות ובאופנים בהם אינם מוכנים כלל לקרב.

כשנלחם יעקב, אבי אומתנו, במלאך האש מן השמים, שורשו של כל הרע שבעולם, פגע המלאך בירכו.
"שם, בסוף הימים, ב"רגל" של נשמות בניך, אפגע ואראך את כוחי", אמר לו המלאך.
"אתה, אולי יכול לי בגודל קדושתך, אבל בני בניך, באחרית הימים, יפלו חלל לרגלי ולרגלי תרמיותי ותעלולי". כך מבארים חז"ל את משמעות הפגיעה שפגע המלאך הרע בירך יעקב. אבל למרות הפגיעה - יעקב הוא המנצח. וכאשר הוא יוצא, עם שחר, וידו על העליונה, הוא שואל למלאך הרע לשמו, למען ידע טיבעו ומהותו. עונה לו המלאך כי אין לו שם קבוע, ועל כן אינו יכול להשיב לשאלתו. "אין לנו שם קבוע, משתנים שמותינו לפי מצוות עבודת השליחות שאנו משתלחים" (בראשית רבה).
גם זהו, בעצם, גילוי חשוב. סוד גדול מסר המלאך בידו של יעקב, שסיפר אותו לבניו ולבני בניו - לרע אין שם אחד בלבד. רבות הן צורותיו, גווניו משתנים. בכל דבר הוא יכול להתלבש ובכל מקום ומצב צריך להיזהר ולהישמר מפניו. גם בתורה ומצוות, גם בקודש פנימה.
מפני אויב רב-פנים זה, אלוף התעתועים ובעל הלבושים, קם לנו באחרית הימים מגן ומושיע. רבי נחמן, המנחם הגדול. מול צבעוניותו ורבגוניותו של הרע הוא מוסר בידינו נשק מתוחכם ביותר, צבעוני ורבגוני כרע עצמו: התבודדות!

כי "התפילות ותחינות ובקשות הסדורות מכבר, כבר יודעין מהם כל המחבלים והמקטרגים (כוחות הטומאה המונעים מן האדם להתקרב אל הקדושה), והם אורבים על הדרכים של אלו התפילות. ...אבל כשהולכין בנתיב ודרך חדש, שאינו נודע עדיין, שם אינם יודעים לארוב כלל, כי השיחה שמדבר האדם עצמו בינו לבין קונו, הוא דרך חדש ותפילה חדשה, שהאדם אומרה מליבו מחדש, על כן אין המקטרגים מצויים כל-כך לארוב" (ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה צ"ז).

ולא רק אנו, הפעוטים, נזקקים בימים הרי גורל אלו לנשק כה רב עוצמה.
יהיה זה, בסופו של דבר, הנשק בה"א הידיעה של מלכנו גואלנו לו אנו מצפים עד כלות - משיח. "כי עיקר כלי זינו של משיח הוא התפילה, ומשם עיקר חיותו, וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבוש הכל משם" (ליקוטי מוהר"ן תורה ב' סעיף א').
נשקנו הוא נשקו, וריבוי תפילותינו הוא שיהפוך בידו לחרב אש, להכרית ולמגר לעולמים את הרע ואת שלוחיו. "כי כל תפילה ותפילה שכל אחד מתפלל הוא בחינת איבר מהשכינה (התגלות האלוקות בעולם), שהם איברי המשכן ...וכל התפילות - הצדיקים שבכל דור ודור הם מעלים אותם ומקימים אותם ובונין קומתה של השכינה מעט מעט, עד שישתלם שיעור קומתה, אז יבוא משיח, וישלים אותה ויקים אותה בשלמות" (ליקוטי מוהר"ן תורה ב' סעיף ו').
"כל תפילה ותפילה" - איזו תפילה שתהיה!
"שכל אחד מתפלל" - מי שיהיה!
"הוא בחינת איבר מהשכינה" - ונוטל חלק בחורבן הרע ובבנין עולם חדש ומטוהר שיקום על חורבותיו.

כדי להיות מלוחמיו של משיח, כדי להיות שותפים באמת בתהליך הפדות והגאולה, צריך להתפלל.
וכדי להתפלל, לשפוך את הלב לפני ה' דבר יום ביומו, כמו שמשיחים לפני חבר טוב אמיתי* כדי לדעת מה לומר ואיך לומר ומהם גווניה הרבים והמשתנים של אמנות ההתבודדות, צריך ללמוד. שכן בלא לימוד ובלא תירגול מתמשך ועיקש, איש אינו יכול לרכוש שום מיומנות שהיא, בודאי לא מיומנות עמוקה כזו.

מן הראוי היה לפתוח בתי ספר להתבודדות, שבהם ילמדו באופן שיטתי ומעמיק את דרכיה ומבואותיה, יגדלו בהם דורות של לוחמי אור, שואפי חופש אמיתי.
אל בתי הספר להתבודדות יבואו כל המבקשים להשתחרר מהרע שבתוכם, משעבודים לאין גבול שכובלים את המחשבה ואת הרצון, בפרוש עלינו מלאך הרע רשתות נכליו.

אולי כבר הדור ראוי, אולי כבר האור קרוב.
בלי ספק רבים הם היום תאבי-דעת החפצים לרכוש מיומנות זו יותר מאי-פעם.

עבור כל השוחר עומק, עדינות, דיוק, עוצמה.
לכל המבקש בעזרת אלה ליצור את דמותו בטהרתה: פנימית, נצחית, נטולת סיגי פסולת של יאוש או יוהרה, נכתב מדריך זה.
פרטיזנים! אינכם בודדים עוד ביערות החיים.
מורכם הגדול, ששום יער אינו זר לו ושום אויב אינו בלתי מוכר לו - הולך לפניכם.
שלוחיו, מאמנים כבר עתה, זעיר פה זעיר שם, דורות לוחמים חדשים.
הצטרפו למעגל האור!


מיומנות

מן הקריאה הנישאת להצטרף ללוחמי הגאולה, אנו עוברים אל הלימודים עצמם. אלו עשויים בהחלט להיות לעיתים אפורים או מתישים, אך כבר אמרנו - הדרך אל המיומנות היא דרך המסירות והתירגול העיקש. רק זוהי הדרך ואין אחרת.

לא רק אמנות לחימה כי אם גם אמנות יצירה, היא דרך ההתבודדות, שהלא בה יוצר האדם את דמותו ועולמו הפנימי.
כשנכנסים לבית ספר לאמנות, על מנת לצאת משם כעבור שנים מצוידים במיומנות הציור, מגלים התלמידים כי לא בשבוע או בחודש יוציאו תחת ידם יצירות מופת. זמן רב עובר בהכרת החומרים והכרת ההבדלים ביניהם.
צבע שמן מאד מלכלך, הוא צבע מסיבי שאינו נשטף במים, ומציירים איתו בדרך כלל בעיקר על בד ולא על נייר. צבע מים עדין הרבה יותר, ולכן גם דורש זהירות רבה יותר בעבודה. קשה מאד לתקן מה שכבר צויר, ובכלל, בצבעי מים אין צבע לבן, וצריך לדעת איך להשתמש ברקע הדף.
צבעי פחם מובילים אותנו אל עולם הציור בשחור-לבן. כאן, נמדדת איכות הציור ביכולת ליצור גוונים רבים ושונים של אותו צבע. יש גם עפרונות צבעוניים, ויש גם פחם צבעוני.

אבל לא רק חומרים וטבעם עלינו להכיר. יש ציור קוים ויש ציור כתמים, צריך ללמוד לזהות ולהרכיב צבעים מצבעים אחרים. וגם

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה