נישואי בת כהן עם ישראל

שלום רב,

ראשית אני מתנצל על האיחור בתשובה.
נביא את עיקרי הדברים בגוף התשובה ונצרף את הפירוט בנספח אם את מעוניינת בפירוט נוסף.
אין מניעה לבת כהן להנשא לישראל. עקרונית הבעייה העולה בגמרא בפסחים (מט.) היא רק נישואי עם הארץ לבת כהן. מכיוון שבימינו אין עם הארץ(חוות יאיר), הכהנים הם ספק (צמח צדק) מלבד זאת שאינם אוכלים בתרומה (חנא וחסדא), וגם איש אינו נוהג כאיסור זה (מהר"ם שיק, תרומת הדשן), לכך נראה שאין לחשוש כלל לבעייה בנישואי בת כהן לישראל וניתן להנשא ללא פקפוק.

בברכה,
אורי, צוות ישיבת הר עציון.

נספח:

המקור ל"איסור" נישואי ישראל עם בת כהן, לכאורה, הוא הגמרא בפסחים, שאומרת:
"תניא, רבי שמעון אומר: כל סעודה שאינה של מצוה - אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה. כגון מאי? - אמר רבי יוחנן: כגון בת כהן לישראל, ובת תלמיד חכם לעם הארץ. דאמר רבי יוחנן: בת כהן לישראל - אין זווגן עולה יפה. מאי היא? - אמר רב חסדא: או אלמנה או גרושה או זרע אין לה. במתניתא תנא: קוברה או קוברתו, או מביאתו לידי עניות." (פסחים מט.)
נראה שאין איסור, אלא שזה נקרא סעודת הרשות. בעוד שסעודת חתונה רגילה נחשבת כסעודת מצווה, סעודת חתונה של בת כהן לישראל אינה סעודת מצווה, כי זה לא 'שידוך' טוב. אולם, הסיבה שעולה מהגמרא שבת כהן לא תתחתן עם ישראל היא שיקרה להם משהו רע – מוות של אחד מהם, גירושין או עקרות. על פי זה יש סכנה בחתונת בת כהן עם ישראל.
אמנם, הגמרא בהמשך דנה בזה:
"איני? - והא אמר רבי יוחנן: הרוצה שיתעשר - ידבק בזרעו של אהרן, כל שכן שתורה וכהונה מעשרתן - לא קשיא: הא - בתלמיד חכם, הא - בעם הארץ."
מכאן עולה, שה'איסור' הנ"ל תקף רק לגבי עם הארץ. תלמיד חכם יכול להתחתן עם בת כהן. רש"י מסביר את ההבדל: "תלמיד חכם - הוא שבח לו, אבל עם הארץ ואינו כהן - גנאי הוא לו לאהרן, ונענשים".
לאחר מכן מביאה הגמרא סיפורים, שחלקם מוכיחים שטוב להתחתן עם בת כהן וחלקם מוכיחים ההפך:
"רבי יהושע נסיב כהנתא, חלש. אמר: לא ניחא ליה לאהרן דאדבק בזרעיה, דהוי ליה חתנא כי אנא. רב אידי בר אבין נסיב כהנתא, נפקו מיניה תרי בני סמיכי, רב ששת בריה דרב אידי ורבי יהושע בריה דרב אידי. אמר רב פפא: אי לא נסיבנא כהנתא לא איעתרי[לא התעשרתי]. אמר רב כהנא: אי לא נסיבנא כהנתא - לא גלאי. אמרו ליה: והא למקום תורה גלית! - לא גלאי כדגלי אינשי."
להלכה, פוסק גם השולחן ערוך:
"עם הארץ לא ישא כהנת, ואם נשא אין זיווגם עולה יפה שימות הוא או היא מהרה, או תקלה תבא ביניהם. אבל תלמיד חכם שנושא כהנת, הרי זה נאה ומשובח, תורה וכהונה במקום אחד." (אבן העזר סימן ב', ס"ח)

אמנם, למעשה אין זה כל כך פשוט שגם בימינו יש איסור לעם הארץ לישא בת כהן.
א. יש לדון מיהו עם הארץ (ישנו דיון לגבי מיהו עם הארץ מופיע בברכות מז:, אך לא נראה שבכל מקום ומקום הכוונה לאותו עם הארץ).
ע"פ החוות יאיר(רבי יאיר חיים בן משה שמשון), אין בימינו עם הארץ אמיתי:
"ולעד"ן דאין לנו ע"ה שדברו חכמים פה כמו שאין ע"ה שאמרו בו ששה דברים בפסחים פ"ג..." (שו"ת חוות יאיר סימן ע')
בימינו, אומר החוות יאיר, אין את אותם עמי ארצות שמוזכרים בגמרא. אותם עמי ארצות יש עליהם דינים מפליגים בחומרתם, שאסור לאכול איתם ומותר להורגם וכו'. מכיוון שכך, כל הדין לא חל על המציאות של ימינו. על סברת החוות יאיר סמכו ידיהם גם הפתחי תשובה (על השו"ע שם) וכן השדי חמד (אסיפת דינים, אישות א', אות ל"ו).
ב. מכיוון שכהנים בני זמנינו אינם ודאי כהנים אלא ספק כהנים, אז בספק הולכים לקולא:
"ועוד יש טעם להתיר משום דכהני זמנינו הם ספק, וספק להקל..." (אוצר הפוסקים אבן העזר ב', ח'. בשם האבני צדק סימן ה')
אמנם, לא כולם מסכימים עם הקביעה שהכהנים בימינו הם ספק, והדעה המקובלת היא שהם "כהני חזקה" ולא כהנים ודאים (יעויין הרמב"ם, הלכות איסורי ביאה כ', א', שכותב ש"כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים..." וכן בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח, ב)דכותב "ומכש"כ בכהנים שבזמנינו דגרע עוד מכהנים שבזמן הש"ס דהמה ידעו בעצמן בבירור שהם כהנים רק של"ה להם כתב יחוס, משא"כ בזמנינו שהכהנים בעצמן אינם יודעים יחוסם" ) אבל זה עוד ספק שמצטרף להתיר את האיסור.
ג. כהנים בני זמנינו אינם אוכלים תרומה (משום טומאה), ולכן אין להחמיר בזה:
"כיון שכהנים האידנא אינם אוכלים בתרומה דאורייתא אין להחמיר כל כך שיהא ת"ח ממדרגה ראשונה..." (שם, בשם הצמח צדק)
אמנם, הוא מדבר לעניין מדרגת הת"ח, אבל ניתן לקחת מדבריו קולא כללית. ע"פ קולא זו, שאינם אוכלים בתרומה, פוסק ה"חנא וחסדא":
"דאם הכהנת נתחללה מקדושתה שאינה ראויה לאכול בתרומה מסתברא דכשם שהיא כזר לענין תרומה הכי נמי לענין נשואין מותרת לישראל עם הארץ בלי שום פחד..." (ח"ב ד' רכ"ח ע"ג ד"ה ונראה, הובא בשדי חמד דלעיל)
ד. מכיוון שאף אחד לא נוהג כאיסור הזה, הוא מותר אפילו למי שיודע את ההלכה הזו:
מ"מ אפשר דאהני מילי דאור זרוע סמכי עלמא ולא חיישינן לספק חששא, כמו שאין אנו נזהרין מכמה מילי דאזהירו רבנן עלייהו משום חשש סכנה, משום שומר פתאים ה'. (שו"ת תרומת הדשן רי"א)
את דבריו מסביר הצמח צדק:
...ומשמע מזה דאף תלמיד חכם היודע מזה יכול לסמוך על זה... (שו"ת צ"צ אבן העזר סימןי"ב, ח')
הצמח צדק מבין, שסכנה שבה לא נזהרים כלל בימינו – כבר אינה סכנה(ועיי"ש). כדברי תרומת הדשן פוסק גם המהר"ם שיק:
"גם יש להתיר בזה מטעם כיון דדשו בה רבים וכו'... דאפילו מי שיודע האיסור יכול לסמוך על זה" (מהר"ם שיק אבן העזר ו')
כן כותב גם הצמח צדק:
ומשמע ודאי דאף תלמיד חכם היודע מזה יכול לסמוך על זה (שו"ת צ"צ שם)
על כן נראה כמה שכתבתי לעיל, שאין לך למנוע עצמך מלהתחתן עם ישראל כשר ופשוט שומר מצוות וקובע עיתים לתורה רק בגלל שאת בת כהן. וכן כתב הרב עובדיה יוסף:
ולכן העיקר שכל אדם שהוא בן תורה, שומר מצות וקובע עתים לתורה, סמוך לבו בטוח בה' שלא יאונה לו כל און... (שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן סא )
ולא זו בלבד, אלא הרמב"ם כותב:
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. בריך רחמנא דסייען. (שמיטה ויובל פרק י"ג, י"ג)
הרמב"ם מלמד אותנו שכל אחד ואחד יכול להיות כהן השאלה היא האם הוא רוצה להגיע למדרגה זו. כעת כשאת בונה את ביתך חשוב שתדעי שיש בידך, בשיתוף עם אישך לעתיד, להקים ממלכת כוהנים אף אם הוא אינו כהן, הכל שאלה של רצון ... שתזכי לבנות בית נאמן בישראל על אדני התורה והמצוות.
לעיון מפורט עוד יותר– בשו"ת יחווה דעת (חלק ה סימן ס"א), שדי חמד (אסיפת דינים, אישות א', אות ל"ו) ושו"ת הצמח צדק (אבן העזר סימןי"ב, ח').