שאלה
אני לאחרונה מרגישה ירידה בדת. דברים שעד לפני שנה היו לי קלים וברורים מאליהם היום קשים לי וכמעט בלתי אפשריים. כמו כן, אני מקשרת את חוסר ההצלחה שלי בחיים לירידה בדת...
מה עושים לחזור לעצמי? וה אם זה קשור אחד לשני? (ירידה מחולצות שלושת רבע לקצרות למשל, לא מתחשק לי להתפלל או לקרוא תהילים.. ממש קשה לי וכד'..)
תשובה
שלום וברכה!
בשעה טובה! ובהצלחה! זה אומר שאת עומדת בדיוק לפני "עליית מדרגה"!
נשמע מוזר? מפתיע? כשחושבים על זה לעומק, לא ממש...
אנחנו יודעים כי בדור הגאולה, "עקבתא דמשיחא" (=עקבות המשיח), תרבנה הצרות, וגם חוסר האמונה, החוצפה, ועוד. חז"ל מסבירים, כי שתתקרב הגאולה, ינסו "כוחות הרשע" – השטן והיצר הרע, להלחם בכך בכל כוחם, ביודעם שהם קרובים לסוף, שהם נלחמים על חייהם. כך גם באדם הפרטי! לפני עליה ברוחניות – היצר הרע מתגבר מאוד!
רבי נחמן מברסלב מסביר גם, כי לפני שאדם עולה מדרגה, בוחנים אם הוא אכן מוכן לעלות. לשם כך, יש מבחנים, שהם מתיחה עד הקצה של היכולות הרוחניות שלנו במעמד בו אנו נמצאים, וכשעומדים באותם המבחנים, בע"ה, עולים! ואז, יש שוב תקופת "רגיעה", עד המדרגה הבאה!
והרי, גם בלי הסברים "קבליים", זה הגיוני! כך גם בחיים הרגילים - מבחן סוף-שנה, הקובע מעבר לשנה הבאה, יותר קשה ממבחן באמצע השנה...
מעבר לכך, מסביר רבי נחמן זצ"ל, כי אדם לא יכול להיות במצב של עלייה כל הזמן. החיים הרוחניים שלנו נראים יותר בצורת גלים, עם עליות ומורדות לרוב, כשהכיוון הכללי, כך אנו שואפים, הוא עליה. הוא מביא גם משל מאוד יפה על כך: בנגינה, או שירה, אי אפשר כל הזמן רק לעלות בטונים – בסוף זה נהיה צורם! כדי שהניגון יהיה יפה, חייבות להיות בו עליות וירידות! לכל אדם, כך הוא אומר, יש את "ניגון חייו"! כולל גם ירידות! רק שצריך לדעת לנצל את זה נכון, ע"מ שהירידה אכן תהיה למטרת העלייה שתבוא מייד אחריה, ולא תמשיך עוד ועוד...
הסבר נוסף לכך שפתאום יש לך קשיים, הוא שהקב"ה החליט שאת מתפתחת מבחינה רוחנית! אנחנו יודעים שכשילד עדיין קטן, הוא צריך את הוריו צמוד אליו. אם הם לא איתו, גם אם הם באותו חדר – הוא יבכה שהוא רוצה אותם! הוא צריך אותם! אך כשהוא מתבגר, הוא יכול ללכת לגור בעיר אחרת, והוא רגוע ושלו ביודעו שהוריו נמצאים אי-שם, ודואגים לו ומחכים שיבוא לבקר... הרב ערן טמיר מסביר, שכך הדבר גם עם ישראל, בתחילתו, בדור המדבר, העם צריך את הקב"ה צמוד! כשמשה עולה ל-40 יום, מחפשים משהו אחר ויוצרים את העגל! וכך בכל צעד, בכל קושי הכי קטן! ואז מגיעים דורות בוגרים יותר, והקב"ה מסתיר את פניו, כדי לתת לנו להתבגר!
כך גם במישור האישי. כשאדם בתחילת דרכו, או בתחילתה של מדרגה חדשה, ה´ איתו, צמוד אליו, דואג שיהיו לו "חיים קלים" מהבחינה הרוחנית – יש בו שאיפה לרוחניות שהוא אינו מבין מה מקורה... וגם בחיים הגשמיים, פעמים רבות, ה´ עוזר לו, כדי שיהיה רגוע ושלו. ואז, האדם מתקדם, וה´ "מסתתר" ונותן לו להתקדם לבד! אז, פתאום, נעלם החשק להתפלל, וגם בחיים הגשמיים מתחילים להכשל... – זה רק כדי לתת לנו אפשרות להתקדם באמת, באופן עצמאי!
ושוב, גם כאן, יש לנו הסבר על כך מרבי נחמן מברסלב. במעמד הר סיני, ההר עשן, ורועם, והעם כולו מפחד – "וירא (מלשון פחד, יראה) העם וינועו ויעמדו מרחוק". אבל משה, גדול הדור, מבין שההר עשן, ונראה מסוכן ומפחיד, דווקא כדי שנתגבר - "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם (- ודווקא שם) הא-להים"! גם משה רואה את הערפל – ערפול החושים, הבלבול, הפחד וחוסר הרצון, אבל הוא מבין, כך מסביר רבי נחמן, שדווקא שם נמצא הא-להים! זה מה שמאפשר לו לקבל את התורה!
ובכל זאת, במישור המעשי – מה עושים?! איך מתגברים על חוסר הרצון?! ובכן, על אחד הצעדים המעשיים כבר השבתי – לא להתייאש! להבין שהקשיים הם חלק בלתי נפרד מההתקדמות, ולכן לא צריכים לרמז על בעיה, אלא להיפך!
והדבר השני הוא – להתגבר! לעבוד קשה, ולעבור את המבחן! ואני יודע שמאוד קל לדבר... בתקופות כאלה, כך כותב הרב וולפא בספרו "עלי שור", אי אפשר לנהל "עסקים כרגיל", אך אסור גם לומר "לא נורא, אני בירידה, וזה יעבור"!
קודם כל, צריך, בכוח, להמנע מאיסורים! חולצה בעלת שרוול קצר אינה "הידור" - היא איסור הלכתי! ברור לנו שקשה - אבל אם לא קשה - לא מתקדמים לשום מקום!
מעבר לכך, מבחינת המעשים (דברנו על מה לא לעשות, וצריך לדעת גם מה לעשות...), צריך למצוא דרך ביניים – לעשות מה שאפשר, גם אם מעט פחות מהרגיל, תוך ציפייה שהתקופה תעבור, וניסיון מתמיד לגרום לה לעבור מהר.
חוץ מזה, קריאת תהילים כל יום, פותחת לבבות, ועוזרת לרצון להתקרב לקב"ה, ולקיים עוד מצוות. גם את זה כותב רבי נחמן, וזה מנוסה ועוזר ע"י כמה חברים שלי, וגם על-ידי, בזמנים מסוימים. אני יודע שקשה לך, תתחילי בפרקים בודדים, אולי, למשל, כל יום את הפרקים המיועדים לו, בחלוקה לפי חודש (זה מופיע בכל ספרי התהילים). זה יוצא לא הרבה דקות ביום. אבל יש חשיבות עצומה להתמדה – כל יום! זה מראה, בעיקר לעצמנו, שמתייחסים לזה ברצינות!
וכמובן, הפתרון האולטימטיבי – להתפלל!!! התפילה לא נועדה רק לבקשת בקשות – אלא גם , ואולי בעיקר, כדי לחזק את הקשר לאבינו שבשמיים! כשאדם מבקש משהו מבורא עולם – הרי שבאותו רגע הוא מכיר בקיומו, ופונה אליו ומתחבר אליו! והרי זה מה שאנחנו מחפשים! לכן גם ההטיה המוזרה "להתפלל" – כמו "להתלבש" – כלומר, לפעול משהו על עצמי, ולכאורה היה צריך לפעול כלפי הקב"ה! אלא שאנו פועלים על עצמנו באמצעות התפילה - להתחבר לה´, ומתוך כך, בע"ה, הוא גם יענה!
התפללי במילים שלך, ולא רק בשעת התפילה! על זה אמרו חז"ל "הלוואי ויתפלל אדם כל היום כולו"!
ויהי רצון שתפילותייך תיעננה, בע"ה, עם תפילות כל עם ישראל!
עלי והצליחי!
משה כהן.
Moshec.s@gmail.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם