ביקורת סרט: חיבור פשוט  

הדירה המעופשת של הדוד או בית ספר אקלוסיבי? התקוות למורכבות בעלילה הוכחו כתקוות שווא, והתסריט רדוד. ובכל זאת עדיף להתחבר לסיפור הזה ולא לסרטי חופש גדול למיניהם. 

חדשות כיפה ציפי קלר  26/07/17 12:30 ג באב התשעז

ביקורת סרט: חיבור פשוט  
גיבורת הסרט חיבור פשוט, צילום: צילום מסך יוטיוב

"חיבור פשוט" הוא סרט הוליוודי צפוי ובנלי העוסק בנושא ה"נורמלי" בחברה שלנו. שמו של הסרט תורגם לשם המעיד על החיבור האנושי והחיבור המתמטי' למרות שהשם באנגלית מתמקד במחוננות ("Gifted"). משמעות כפולה זו הפיחה בי תקוות למורכבות בעלילה ובסרט' אך הללו התבררו כתקוות שווא.  

התסריט, כמו גם הבימוי, מאוד רדוד ומאכזב. יחד עם זאת סיפורה של מרי בת השבע שהתייתמה מאמה וחיה עם דודה פרנק, הוא סרט שאפשר בהחלט לראות. מרי מפגינה כישורים מתמטיים חריגים והמורה שלה מבינה שמדובר בילדה מחוננת. המורה חושבת שכדאי להעביר את הילדה למסגרת ייעודית למחוננים למורת רוחו של פרנק, הדוד. אמו של פרנק נכנסת לתמונה וגוררת את בנה לבית המשפט כדי לממש את הפוטנציאל של הילדה. בית המשפט צריך להכריע מהי סביבת המגורים העדיפה עבור מרי: בית ספר רגיל והדירה המעופשת של הדוד שלה (שהוא האפוטרופוס שאמה בחרה לפני מותה) או משפחה אומנת פלוס בית ספר אקסקלוסיבי. 

כאמור, ניתן היה לספר את הסיפור בדרך מעניינת יותר כמו שעשו בסרטים קודמים שעסקו בנושא זה, למשל "איש קטן ושמו טייט", סרט המגיש את הנושא בזוויות מורכבות יותר של החברה ויחסה למחוננים יחד עם ההתפתחות האישיותית של המחוננים עצמם:

: https://www.youtube.com/watch?v=pfJVDiX3Bt4&list=PL_lN_evFcejN3Fro1jhA3qy54XkZ2Y5g5&index=2

ובכל זאת, בשלל העלילות הרדודות המוגשות בקולנוע בחופש הגדול, עדיף בעיני להתחבר לדרמה אנושית עם ילדה כובשת מסך מאשר לסרטי פעלולים עם עלילה חלולה.

חיבור פשוט, בימוי: מארק ווב,  דרמה,  אורך: 101 דקות,  ארה"ב  2017.

לא לאלימות:  

צניעות:  

התנהגות ושפה:  

ערכים:  

שווה צפייה: 

איכות קולנועית:

 

לטורים קודמים

 

ציפי קלר היא מנהלת הספריות ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללה האקדמית הרצוג

 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן