מנסה לעשות רושם

שלום רב.
אני שמח שאת פתוחה מספיק לפתוח את הענינים האישיים האלו שלך, את הרגשות האלו הפנימיים שבדרך כלל אדם לא מעיז לפתוח אותם הוא מרגיש בהם כמה הוא קטן, וכמה הוא לא טוב, ולכן הוא מתבייש לפתוח אותם. אמנם באינטרנט ישנו יתרון שאפשר לפתוח דברים בצורה אנונימית, ובצורה שלא יזהו אותך, אך בכל אופן הנכונות לפתוח והנסיון לשפר את המצב זו נקודת ראשית טובה וחשובה.
אמנם צריכה את לדעת שהיסוד הזה של ההתחשבות בדעת הזולת, ובמה שיאמרו הזולת, זו נקודה לא כל כך קלה לשינוי,ואת לא היחידה שיש לך את הבעיה הזו, אלא כל העולם מתבסס על נקודה זו, כולם מנסים להרשים את כולם, מסתירים את החולשות שלהם ומראים לעין כל את הדברים שבהם הם יותר טובים, ויותר שלמים, ומנסים למצוא חן בעיני האחרים.
נקודה זו כבר אנו מוצאים לה יסוד בדברי חז"ל בהדרכת רבי אליעזר הגדול לתלמידו לפני מותו, אמר להם "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם . אמרו לו תלמידיו: עד כאן? - אמר להם: ולואי! תדעו, כשאדם עובר עבירה אומר: שלא יראני אדם..."
אמנם נקודה זו אין בה כדי לתת לגיטימציה לבעיה, אין היא אומרת שדבר זה הוא הנכון, אלא שהיא אומרת שנקודה זו היא עמוקה וצריכה טיפול עמוק ולא תמיד קצר על מנת לפתור את הבעיה הזו באדם.
נקודה זו גם באה לידי ביטוי בבעיה של בטחון עצמי, שהאדם איננו מספיק בטוח בעצמו ולכן הוא דורש אף בתת מודע, שאחרים יתמכו בו, יתנו לו מעמד וכח. במצב זה האדם מתחיל להיות משועבד לסביבה ולזולת, הוא מרגיש שהוא לא מסוגל לעמוד בפני עצמו, להיות הוא בעמו אלא הוא נהיה כולו תלוי במה יאמרו לו כיצד יגיבו על הדברים שלו, על הלבוש שלו ועל כל הדברים הקשורים אליו.
נראה לי שהדרך לתקן את המצב הוא מתוך "טיפול שורש", של עצם הדימוי העצמי, וההערכה העצמית של האדם.
באדם המאמין בה' הדרך שלו בתיקון הדבר היא דרך של אמונה, דרך של קשר אל רבש"ע שמתוך הקישור אל הקב"ה האדם מקבל את המשמעות שלו בחיים, את היעוד שלו, וממילא הוא לא מחפש לקבל עמדה יציבה אחרים.
האדם צריך להתחזק בהבנה ובתחושה שה' בחר בו, וה' אוהב אותו ולכך הוא מיוחד בעיניה' במה שהוא ולא במה שהוא לא, ולכן הוא לא צריך לעשות הצגות לה' להראות שהוא טוב אלא להיות כמו שהוא באמת. כאשר האדם חי את המציאות הזו שהוא באמת טוב בעיני ה', ממילא הוא גם מתחיל להתרגל לחשוב שהמערכת בינו לבין הקב"ה היא המערכת החשובה, ואילו המערכת בינו לבין שאר האנשים היא מערכת פחות חשובה, והיא לא אמורה להשפיע עליו באמת.
אמנם דבר חשוב הוא להיות רצוי בעיני הבריות, אך לא בשל כך האדם צריך לשנות את כל מהות חייו. האדם צריך להיות שלם בעצמו, ובשלב שני גם כן להתקשר אל הזולת. גם אם בשלב זה הקשר עם הזולת איננו עולה יפה, הוא לא צריך להתרגש יתר על המידה מכך, אלא להאמין בעצמו מתוך הקישור שלו אל ה', להשתדל להיות צדיק בעיני ה', וממילא גם בסופו של דבר יבוא גם להיות חביב בעיני הבריות, אך לא מצד משחק לפניהם, מתוך הצגה של תדמית שהוא מבין שהחברה רוצה ממנו, אלא מתוך עמדה של עצמה פנימית שהוא עומד יציב והזולת אם רוצה יתחבר אתו.
אלא שדבר זה הוא לא קל לממש אותו, צריך להתחזק באמת באמונה עד כדי כך שהאמונה תיתן לאדם כל כך יציבות שהוא יהיה כולו קשור אל ה', כולו חי את האמונה ואת החיבור אל האלוקים, ואז באמת הוא לא יחוש כל רצון לקבל עמדה מהיחס של הזולת.
אמנם זו דרך לא פשוטה ואפשר למצוא דרכים קלות יותר, אך זוהי לדעתי דרך האמת, ולכן כדאי מאד להשקיע בה, והיא תפתור את הבעיה מהשורש, ותגרום לך לא רק שלא להתרגש מהיחס של הזולת, אלא גם להרגיש יותר טוב עם עצמך, להרגיש שאת באמת מתמסרת למהות שלך, לאופי שלך, לדרך שלך, וממילא תרגישי גם על אחרות כמה הן משועבדות לחברה, את תלמדי מכך כיצד להנות מתוך הקשר לחברה כאשר אין לך תלות בחברה ותראי כמה זה טוב.
אמנם גם אני, למרות שאני כותב את הדברים, אינני מתוקן במצב זה, וכפי שאמרתי זוהי מחלה כללית בכל העולם, אך אני מאמין שמתוך העבודה אפשר יהיה לצאת מהמצב הזה, ואף אם לא נצליח בצורה קלה לשנות את כל האופי שלנו, אך בכל אופן נוכל להקטין את ההשפעה של הסביבה עלינו.

אני מקווה שהצלחתי לעזור לך קמעה, אמנם יודע אני שאין לי פתרון קסם לעזור מיד לבעיה, אך נראה לי שזו דרך לנסות להתמודד ואם תרצי אשמח לנסות לחשוב עוד ולנסות להמשיך ולמצוא עוד דרכים ועוד נקודות שעשויות לעזור.
אם תרצי כתובתי היא
Zahig2@walla.com
בהצלחה
יצחק.