מאות נרשמו: הלוחם שהחליט לנצח את הוועדות הרפואיות בעזרת AI

"הייתי ולא הייתי בבית. הייתי עצבני, קצר. לא הבנתי את זה אז, אבל לאט לאט הסביבה הבהירה לי שאני לא אותו בן אדם. הייתי יכול לשים אוזניות באוזניים ולראות את אשתי מזיזה את הפה ולא לשמוע מה היא אומרת" מספר לי שמואל הראל, חודש בדיוק לאחר שהשיק את האפליקציה שלו לפצועי צה"ל המבקשים לתבוע את הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון. שמואל הכחיש את השינוי, עד שבתו הבכורה שאלה אותו: "אבא למה אתה גר איתנו?". בעקבות זאת פנה לפסיכיאטרית שבישרה לו: "יש לך פוסט טראומה".

"התחושה היא שאתה אבוד בתוך ים של אבודים"

בשבעה באוקטובר, כשהטלפונים התחילו לצלצל והדרום בער, שמואל היה בבית משפחתו בעפרה. בתור חבר כיתת הכוננות של קיבוץ כיסופים, הוא הבין כי עליו להגיע לדרום. לאחר חצי שנה בכיסופים הוא המשיך לשירות מילואים ארוך בחיל הנדסה בו שירת כלוחם בשירות הסדיר.

במהלך פעילות מבצעית באזור נצרים, האירוע ששינה את חייו התרחש: "תוך כדי שאנחנו ממפים את הבית אני שומע פיצוץ, הייתי באותו זמן במטבח של הבית, החלונות שם התנפצו ואני שומע צפצופים באוזניים". שמואל נפצע מהפיצוץ ואף איבד זמנית את שמיעתו, וכתוצאה מכך נאלץ לנוח בבית במשך חודש, אבל הגילוי על היותו פוסט טראומטי הגיע רק לאחר שנפצע בשנית, בסבב בלבנון.

המפגש עם המציאות של פצועי צה"ל הוליד אצלו תסכול עמוק מהבירוקרטיה: "התחושה היא שאתה אבוד בתוך ים של אבודים בלי לדעת מה מגיע לך". שמואל מספר כי למרות הרצון הטוב, עורכי דין המתמחים בטיפול בפצועי צה"ל ובוועדות הרפואיות של משרד הביטחון, אליהן ניתן לגשת כדי לקבל אחוזי נכות ופיצוי, רוצים בין 10 ל-15 אלף פלוס מע"מ רק על פתיחת תיק, ועוד בין 1,000 ל-2,500 שקל לכל אחוז שהפצוע מקבל. "התחלתי לחשב את זה והבנתי שכל הכסף שיגיע לשיקום אני אצטרך לשלם לעורך דין". בשלב זה הבין כי הוא חייב לקחת את הנושא לידיים ולהנגיש את הוועדות לפצועים.

"הבנתי שיש פערי מידע אדירים"

מה גרם לך לפנות לשוק האפליקציות?

"הבנתי שיש פערי מידע אדירים. הוועדה לא מתחילה בוועדה. היא מתחילה הרבה לפני, עם הביקור הראשון אצל הרופא, כל מילה שנכתבת בדפים האלה היא קריטית". כדי להחזיר את השליטה לידי הלוחמים, פיתח שמואל אפליקציה מבוססת בינה מלאכותית (AI) שמנגישה את הזכויות ומכינה את הפצועים לתהליך. את המודולים השונים במערכת בחר להנציח בעזרת שמות יקיריו שנפלו ב-7.10: המודול הראשי, שתפקידו לעשות סדר בכל התהליך, נקרא "סער", על שם מפקדו בכיתת הכוננות.

המערכת, אותה פיתח שמואל, יודעת לנתח את המקרה האישי של כל לוחם שנרשם, להכין את הלוחם לשאלות הקשות של הוועדה ולמנוע טעויות ניסוח שעלולות לפגוע בזכאות שלו. "יצרתי כלי נוסף שנקרא 'הכנה לוועדות רפואיות', שם אתה ממש מתכונן לוועדה. יש ממש סימולציה של שיח, אתה כותב את המקרה שלך ומגיע לעוזר AI שקראתי לו עופר, על שם קרוב משפחה שלי שנרצח גם הוא בכיסופים", הוא מסביר. כלי נוסף אותו יצר, המשמש להכנה לביקורי רופאים נקרא "שגיא", על שם שגיא זק ז"ל, נער בן 14 שנרצח בביתו בכיסופים. לדבריו, "כשאתה הולך לביקורי רופאים שקשורים לפציעה שלך יש דברים שמאוד חשובים שיקרו, אחרת הם גם יכולים להכשיל אותך".

המערכת מאפשרת הכנה לשאלות, התראה על טעויות ניסוח וזמינה בשמונה שפות כדי לסייע גם לחיילים דרוזים ועולים חדשים. כיום רשומים בה מעל 500 משתמשים שביצעו אלפי פעולות. שמואל עצמו, שקיבל 78 אחוזי נכות לאחר שניגש לוועדה לבדו, מדגיש שהמטרה אינה להחליף אנשי מקצוע אלא להחזיר את הביטחון לפצועים: "אני רוצה לעזור להנגיש עוד יותר את הזכויות לכלל נכי צה"ל בכל השפות ושההנגשה תהיה ברמה שזה יהיה ברור יותר", הוא מספר.

ומה התכנון להמשך?

"התחלתי לעשות סקרים לאסוף מידע מהשטח, לראות מה קורה עם החבר'ה בשטח, מה הם חושבים ומה הם רוצים. המטרה היא להביא את הכל לכנסת ולדבר ולהגיד 'חבר'ה, יש פה פערים בין מה שאתם רואים לבין מה שקורה בשטח'".