דו"ח חדש של המוסד לבטיחות ולגהות חושף תמונה קשה: משרתי מילואים ובני זוגם מתמודדים עם מציאות מורכבת במקומות העבודה, אחרי שחזרו מהמילואים. המשרתים לא זוכים לקבלת פנים חמה, אלא לעוינות, שחיקה ואטימות. בנוסף, כמעט רבע מהם דיווחו על תוקפנות מילולית מצד קולגות – כפול מהממוצע הארצי.
שליש מהמשרתים ובני זוגם חווים קונפליקט חריף
עוד עולה כי שליש מהמשרתים ובני זוגם חווים קונפליקט חריף בין דרישות העבודה לחיים האישיים. במקום תמיכה – הם נתקלים בבירוקרטיה וחסמים פנים-ארגוניים. לפעמים משנים להם את תפקידם, לעיתים שוללים מהם גישה למערכות, ובחלק מהמקרים – פשוט משאירים אותם מאחור.
כמו כן, 34% מהמשיבים דיווחו על רמות שחיקה חריגות, לעומת 14% בכלל האוכלוסייה. הפערים בין נשים לגברים בולטים: 42.9% מהנשים המשרתות דיווחו על שחיקה קיצונית, מול 31.9% מהגברים. "הסימפטומים לא רק נפשיים – יש סחרחורות, קשיי נשימה וכאבים פיזיים", מצוין בדו"ח.
27.7% מהמילואימניקים ובני זוגם נפצעו בעבודה לאחר שירותם
בנוסף, 27.7% מהמילואימניקים ובני זוגם נפצעו בעבודה לאחר שירותם – כפול מהממוצע הארצי. למרות ההוכחות המדעיות לקשר בין עייפות ותאונות, רבים מהמעסיקים מגיבים באשמה כלפי העובדים. "ההכרה הציבורית רחבה, אך בשטח – יש אטימות", אומר מנכ"ל המוס"ל, מיקי וינקלר.