תחקיר מקיף שנערך בצה"ל חושף את היקף הכישלון בהתמודדות עם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. בשעה 06:29 פתח ארגון הטרור במתקפת פתע משולבת מהיבשה, האוויר והים, תוך פריצה רחבה של המכשול בגבול והשתלטות על יישובים וצירים מרכזיים בנגב המערבי. כוחות אוגדת עזה הוכרעו למשך שעות, מה שאפשר למחבלים לבצע מעשי טבח, חטיפות והרס בקנה מידה חסר תקדים. אף שהלחימה המשיכה גם בשעות שלאחר מכן, רק בשעות הערב הצליחו הכוחות לייצב שליטה מבצעית ברוב היישובים, תוך הסתמכות על מאמץ עיקש של כוחות הביטחון, אזרחים חמושים וכיתות כוננות.

מתקפה בשלושה גלים

במהלך הלילה שקדם לתקיפה, התרחשו מספר סימנים שהעלו כוננות מסוימת במערכת הביטחון, לצד הפעלת הסימים הישראלים התרחשו עוד מספר אירועים עליהם לא ניתן להרחיב. בצה"ל החלו לחקור את הסימנים האלו, אך אף אחד מהם לא העיד על משהו חריג בפני עצמו (הפעלת הסימים כבר נעשתה במסגרת אימון), ותחקור סביב הסימנים העלה אותות מרגיעים, או סימנים שנותרו עם סימני שאלה. במהלך הערכת מצב שעשה הרמטכ"ל, הוחלט על שורת החלטות על תגבור מוקדים וקיצור כוננויות, בהתאם להערכת המצב והבנת המודיעין כפי שנתפס בזמן אמת.

לפי המסקנות, כישלון ההגנה של צה"ל נבע משלושה גורמים מרכזיים: היעדר התרעה מודיעינית, מתקפה רחבה בכוחות גדולים, ומחסור בכוחות זמינים להגנה. חמאס הצליח להפתיע את ישראל בהיקף המתקפה, בכמות המחבלים שחדרו לשטח, ובמהירות הפעולה. במהלך השעות הראשונות חדרו כ-5,000 מחבלים דרך הגבול בשלושה גלי תקיפה עיקריים, תוך שימוש באש כבדה לריתוק כוחות צה"ל. בעוד שחלק מהמחבלים עסקו בביזה והרס, אחרים ניהלו קרבות ממושכים מול הכוחות הישראלים עד שנבלמו.

בית בכפר עזה לאחר הטבח, ארכיון, צילום: Gili Yaari,FLASH90

אחד האתגרים המרכזיים שבלטו בתחקיר היה קריסת מערך השליטה וההגנה של אוגדת עזה. הפגיעה במפקדות הצבאיות ובקשר בין הכוחות בשטח יצרה פער חמור בתמונת המצב המבצעית, מה שהוביל לעיכובים בקבלת ההחלטות בפיקוד הדרום ובמטכ"ל. כתוצאה מכך, הכוחות הראשונים שנשלחו ללחימה פעלו בתנאים קשים – ללא מידע מסודר על היקף החדירה ועל מיקום הכוחות הלוחמים. רבים מהחיילים יצאו לשטח ביוזמתם, עוד לפני שהתקבלו פקודות רשמיות.

עוטף עזה לאחר ה-7 באוקטובר, צילום: Gili Yaari,FLASH90

גם חיל האוויר וחיל הים נאלצו להתמודד עם אתגרים חריגים. אף שחיל האוויר עמד בכוננויות שהוגדרו, כוחותיו התקשו להבחין בין אזרחים למחבלים ולתקוף מטרות באופן ממוקד. בשעות הראשונות נרשמו עיכובים במתן פקודות תקיפה, ורק לקראת 09:30 הונחו הכוחות לתקוף בשטח הגדר. במקביל, כוחות חיל הים פעלו לסיכול פשיטת מחבלים דרך הים והשתתפו בקרבות ביישובים הסמוכים לגבול.

מסקנות הלחימה

מסקנות התחקיר מעלות שורת לקחים מערכתיים, שחלקם כבר הוטמעו בצה"ל. בין ההמלצות – שינוי תפיסת הביטחון כך שלא יאפשרו התפתחות איומים צמודי גבול, הכנת צה"ל למתקפה רחבה בהפתעה, הגדלת סדר הכוחות בגבולות, חיזוק המודיעין והגברת הקישור בין כוחות צבאיים לאזרחים בשטח. כמו כן, הומלץ לחזק את כיתות הכוננות ביישובים ולשפר את יכולת ההגנה המרחבית. בצה"ל הדגישו כי גבורת הלוחמים, האזרחים וכוחות הביטחון הייתה מכרעת במניעת אסון גדול אף יותר.