"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כׇּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד׳: טז)
אמור להם:
שכדי להתכנס צריך לשים לב למאורעות השעה, לשעה העלולה להתפתח לשעת חירום, לעובדה שכולנו נמצאים בסירה אחת.
שכדי להתכנס צריך ראשית להנכיח בנו את היסוד שאנשים אחים אנחנו, שרובנו המוחלט מבקש את הטוב, שאפשר לתת אמון האחד בשני. תפתיע אותם בבשורה שצריך גם להקשיב.
שכדי להתכנס צריך כל אחד לסגת מעט לאחור, לפנות חלל לתפישות האחרות, לכבד אותן, לחפש ביחד את מקומן.
שכדי להתכנס צריך להעדיף את השיח הכן, משיח של חיפוש הציוץ הפוגעני ביותר, הפוסט המעליב ביותר, ההשתלחות החריפה ביותר.
שכדי להתכנס צריך כל אחד לקשוט את עצמו קודם שהוא קושט אחרים, להביט על 'הדבשת שהוא עצמו נושא על גבו'.
שכדי להתכנס צריך בעיקר דבר אחר: לרצות בכך. כי משעה שמבקשים לכנס את כולם לא כאמצעי כוחני, לא כמניפולציה פוליטית, לא כניצול של המילה כינוס כדי ליצור את הפילוג הגדול ביותר –
זה אפשרי.
ומכוחה של התכנסות זו יכולה לצאת ברכה מרובה.
וכיוון שאין מי ש"יאמר להם" את זה – נאמר לעצמנו.
הרב יובל שרלו מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ, ערוץ טלגרם ועמוד פייסבוק, בשם 'זיקים', בהם הוא שולח מדי יום התייחסות קצרה במבט תורני על שלל נושאים. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לחצו כאן.