לפני כשנה השתתפתי בכנס "ההדתה בצה"ל" שאורגן על ידי 'השדולה החילונית' בכנסת, בראשות חבר הכנסת עומר בר לב. הייתי בין הדתיים היחידים באולם.

נכחו שם חברי כנסת וארגוני שמאל רבים סביב השולחן העגול, ביניהם חברות הכנסת מרב מיכאלי ותמר זנדברג, התנועה הרפורמית, שדולת הנשים, הפורום החילוני ועוד. במשך שעתיים הם דנו על השתלטות הדתיים על צה"ל וחיפשו עצה איך עוצרים אותם. בכנס הפוליטי הזה ישבה סגנית יוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני טשטוש מגדרי) , וסיפרה כמסיחה לפי תומה, שבגלל הקשר ההדוק שלה עם שדולת הנשים, היא צריכה לקבל מהן חצי מהמשכורת שלה.

בסוף הדיון נותרו 10 דקות להתייחסות היושבים באולם. ניגשתי למי שאחראי על הדוברים וביקשתי להשמיע את דעותיי. האחראי אמר לי שיש 15 דוברים לפניי וככל הנראה לא יהיה זמן. אמרתי לו שאני רב צבאי במילואים. הוא פנה ליו"ר השדולה, והוא ביקש להכניס אותי ראשון. בפתיחת דבריי אמרתי להם שאני "המפלצת" עליה הם דיברו במשך שעתיים ובאתי להציל אותם ממונולוג ולייצר דיאלוג אמיתי. תוכן הדברים שאמרתי פחות רלוונטי. הדיון ההזוי הזה לא התרחש בפייסבוק או בטוויטר אלא במשכן הכנסת.

דבריו של הרב אברהם סתיו כאילו השיח הפוסט מודרני הוא מייצר את שינויי התרבות, אחר בקשת המחילה, פשוט מנותקים מהמציאות. כנראה הוא לא היה בדיוני הכנסת או לא פגש מימיו את הארגונים שעוסקים בזה יומם וליל. הוא כנראה לא שמע את היועצת המשפטית של התנועה הרפורמית, או חברת המחקר של שדולת הנשים, או עורך הדין של הפורום החילוני שמקשיב לשעות שיעורי תורה במכינת עלי כדי להוציא משם אייטם לכלי התקשורת.

הארגונים האלו לא צמחו כי חייל חילוני חשב שאין אמת מוחלטת ולרבנים במכינה לא היה מה לענות לו. שדולת הנשים שהגישה את בג"ץ אליס מילר לא התחילה לפעול בגלל נערת אולפנה שהמורה שלה לא ידעה לתת מענה לשאיפות המימוש העצמי שלה (היום הן מאיימות על הרמטכ"ל כוכבי שיגישו נגדו בג"ץ על הכנסת נשים לטנקים). לארגונים האלו יש אג'נדה מאוד ברורה שאינה מתחילה מהשיח הפוסטמודרני, אלא מתפיסת עולם רדיקלית הרבה יותר. מה שכן, הם משתמשים בשיח הפוסטמודרני כדי לעצב מחדש את דמותה של המדינה, ובעיקר בשיח פוליטיקת הזהויות, לפיה יש 'חברות- זהות' שונות במדינה שמחולקות לפריבילגים ומדוכאים. הנשים והלהט"בים לשיטתם הם המדוכאים, גם אם הם נמצאים בכנסת ובעמדות מפתח. והגברים והדתיים הם המדכאים, גם אם נמצאים בעמדה נחותה (אגב, התקיפות על כיסוי הראש של לינור אברג'יל העמיד אותם בדיסוננס קשה מאוד, כי מצד אחת היא אשה ובכך היא מדוכאת וצריך להגן עליה, אבל מצד שני היא דתייה פרבילגית ולכן צריך לתקוף אותה).

באמצעות שיח הזהויות הזה הם משנים את צביון המדינה על ידי מיעוט רדיקלי שחי בתודעת רוב ונמצא בכנסת, בתקשורת, במשפט, בצבא ובאקדמיה. אולי הרב סתיו לא יודע, אבל ארגוני הלהט"ב לא הוקמו בגלל שדתי עם משיכה מינית לגברים פנה לרב טאו ולא היה לו טיפול בשבילו, ובג"צים שמוגשים כדי להכיר במשפחה עם שתי אמהות לא הוגשו כי הנערה בת 38 הגיעה לארגון ליב"ה והם אמרו לה שאין מה לעשות. יתירה מכך, אותם הארגונים לא רק שהם לא יעזרו לאותו נער ואותה נערה, אלא הם מייצרים תודעה שמנסה לשנות את העובדה שהם מרגישים שזו בעיה. "תקבלו את עצמכם ואל תנסו להשתנות" הם יאמרו להם, "אל תשתנו, אנחנו נשנה את המובן מאליו ואת החוקים, כדי שהמיעוט השונה ירגיש נורמלי עם זהות ומגדר שהוא יבחר, והרוב הפריבילג יבין שהוא מדכא וטועה".

אני מסכים עם הרב סתיו שצריך לעזור לאדם הפרטי שבא עם המצוקה שלו, ומן הסתם הרבנים שהרב סתיו מבקר היו עונים לו זאת, אילו הוא היה טורח לפנות אליהם. כולנו צריכים לסייע להם, אך זה לא קשור לבעיה שהרב טאו הציג. הפתרון של סיוע ליחידים חשוב מאין כמוהו! אך לחשוב שהוא יגרום לארגונים להיעלם, זו תמימות ונאיביות. 

אותם ארגונים רדיקליים, לא בלבד שאינם עוזרים לבעלי המצוקה, אלא הם עושים בהם שימוש ציני כדי לקדם את עולם הערכים המעוות שלהם לתוך השיח הפוליטי והתרבותי, הבעיות שלהם לא מעניינות אותם, הם משתמשים בטקטיקה נאו-מרקסיסטית של "מדוכאי כל העולם התאחדו", לא כדי לסייע למדוכאים, אלא לשנות את החלטות השלטון. איך אפשר לעזור למי שרוצה לשנות את הנטייה שלו כאשר ארגוני הלהט"ב רוצים להוציא מהחוק מה שהם מכנים "טיפולי המרה"? (ניתוח לכריתת איברי רבייה ושינוי מין לשיטתם זה כמובן לא המרה אלא התאמה).

אני ממליץ לרב סתיו פשוט לקרוא מה שהם בעצמם כותבים, למשל חברת הכנסת לשעבר מרב מיכאלי כותבת בפוסט על שילוב לוחמות: "אל תטעו, חברות וחברים. החזון הפמיניסטי שלי הוא לא נשים קרביות בצבעי הסוואה עם סכין בין השיניים, החזון הפמיניסטי שלי הוא כמה שפחות מלחמה וכמה שפחות קרב בכלל... מה גם שאין לי ספק שככל שיהיו לנו יותר נשים בהנהגה בכל מקום, ודאי בצבא, ככה נתקרב לא רק לשוויון אלא גם לשלום"

אם הרב סתיו חושב שהדמויות האלו קיימות רק בחוברות של הרב טאו, אני מזמין אותו למשכן הכנסת לפגוש את עשרות החברות האזרחיות והלוביסטים שלהם שמתוקצבות מקרנות שונות, ואינן מייצגות עשירית מהעם (עובדה שנציגיהם לא נבחרו לכנסת ולכן הם פועלים בשיטות מניפולטיביות אחרות).
ודבר אחרון לסיום. הרב סתיו העלה כמה קושיות בפוסט שלו בטענה "תורה היא וללמוד אני צריך", בוודאי שהרב סתיו, לומד ומלמד גמרא, יודע שהביטוי התלמודי הזה מופנה כלפי הרב ולא כלפי התלמידים או הציבור.

הרב סתיו בוודאי גם יודע שלרב טאו אין פייסבוק. אם כן, אם 'תורה' הרב סתיו חפץ ללמוד, מדוע הוא אינו פונה לרב לברר אותה. כך גם היה בפוסטים שהוא הפנה לרב יעקב אריאל. פעם הוא כתב פוסט ובו מכתב לרשימת רבנים גדולים בתלונה על ארגון חות"ם, שאלתי אותו "פנית לרבנים באמת? " הוא ענה לי "זאת הייתה התוכנית, בינתיים אחרים פנו במקומי" כתבתי לו " אשמח לשמוע תשובתם " ומאז דממה. התשובה שלהם כנראה פחות מעניינת אותו, העיקר זה מה שהוא מציג כשאלות מתוחכמות אך מתבררות למפרע עם סימני קריאה לציבור בסופן.

דרכה של תורה היא להתברר בבית המדרש, לא בפוסטים בפייסבוק שעושים לייק על הקושיות שלו נגד גדולי ישראל. השיטה הקבועה שלו לבקר רבנים שגדולים ממנו ב-50 שנה מאוד קשה לי, איפה הענווה? איפה כבוד מינימלי? כך היא דרכה של תורה?

הכותב הוא רב צבאי במיל ופעיל חברתי