לאחר הביקורת וההערות של פורום 'קהלת' על תזכיר חוק הסדרת שירותי השגחת הכשרות, גם מניתוח ההצעה של הרבנות הראשית, על ידי עמותת 'כושרות', עלה כי יש בה כשלים רבים

בעמותה הקפידו לציין תחילה כי "לאחר קריאה מעמיקה מדובר בחוק חשוב ביותר שהיה מחוייב המציאות כבר שנים רבות, והירידה לפרטים חשובה ביותר כדי להרים את מעמדה מקצועיותה ויוקרתה של כשרות הרבנות".

עם זאת, בהמשך מוין במסמך כי תזכיר החוק שפורסמה על ידי המדינה, וצורפה לתשובתה לבג"ץ, אינה עונה על אף אחת מהחלופות שהציע הצוות לבחינת מערך הכשרות מטעם הרבנות הראשית, לרבות העסקה ישירה על ידי המועצות הדתיות, הקמת רשות להשגחה על הכשרות, הקמת תאגידים פרטיים, הקמת תאגיד ממשלתי ועוד.

גם בכושרות לא חותמים על תזכיר החוק בנושא הכשרות. משרדי הרבנות הראשיתצילום: פלאש 90. יונתן סינדל

 ב'כושרות' טענו, כפי שציינו ב'קהלת', כי "ריבוי תאגידים והמשרות סביבם עלול לייקר את מערכת הכשרות באופן משמעותי ביותר, ויקשה על הסדרה הוגנת של מעמד המשגיח מול בעלי העסקים. להצעה זו התנגדו גם במשרד האוצר". בנוסף, נכתב במסמך העמותה כי "נמצא כי בניגוד להחלטות וועדת היישום ומדיניות הרבנות הראשית לישראל, החוק אינו מכפיף את המשגיח לנהלי הכשרות של הרבנות הראשית לישראל".

עוד נכתב במסקנות בדיקת הצעת החוק כי חסרות בו "הגדרות מפורטות ליישום, כגון: הגדרת 'מומחי כשרות', כמו כן החוק אינו קובע באלו אמצעים טכנולוגים יהיו מחוייבים תאגידי הכשרות להשתמש כדי לפקח ולהנגיש את מערכת הכשרות, כגון: יישומון נוכחות למשגיחי הכשרות, מאגר נתונים ארצי של בתי עסק מושגחים ורמת הכשרות בהם". 

לסייום אמרוב'כושרות' כי למרות הצעד המבורך שבכוונה לחוקק חוק שיסדיר את עולם משגיחי הכשרות, "חשוב שהתיקון יתבצע ביעילות ומקצועית, שמערך הכשרות הנבנה יהיה מקצועי פרקטי ומעשי, ולא מערכת גדולה ולא יעילה".