ש: באיזו שעה יש לבצע בדיקת חמץ?
ת: בצאת הכוכבים, כלומר 13.5 דקות אחרי השקיעה.  בשעת הדחק, אפשר מהשקיעה. (לשימושכם זמני פסח)

ש: קודם ערבית או קודם בדיקה?
ת: קודם ערבית, אך אם  המנין  שלו יותר מאוחר, יבדוק קודם.

ש: מותר לאכול לפני הבדיקה?
ת: לא.  אין אוכלים לפני מצוה.  אך אם הוא מאוד רעב, מותרת אכילת עראי, כלומר פירות או קצת עוגה, פחות מכביצה, 56 סמ"ק.

ש: שינה מותרת לפני הבדיקה?
ת: לא.  שמא לא יקום.  בלית ברירה, יבקש ממישהו שיעיר אותו או ישים שעון מעורר חזק.

ש: מותר לבדוק בפנס?
ת: עדיף לבדוק עם נר, אך אם אין לו נר, או שמסוכן להדליק שם נר, מותר עם פנס.

ש: האם יש לחפש פירורי חמץ?
ת: יש לחפש רק חמץ הראוי לאכילה.  פירורים זו חומרה.

ש: האם אורח מברך על בדיקת חמץ?
ת: לא.  כמובן הוא חייב לבדוק חדרו, אך אינו מברך, כי הברכה תוקנה רק בביתו.  כן חייל אינו מברך.  אך תלמיד ישיבה מברך, כי הישיבה היא ביתו.

ש: מי שלא נמצא יכול לבדוק על ידי שליח?
ת: כן.  אך יותר טוב לא להטריד אדם אחר, אלא לבדוק לפני שיוצאים.

ש: בבדיקה מוקדמת לפני ליל י"ד, מברכים?
ת: לא.  אך יש לבדוק בלילה לאור הנר.

ש: מי שלא יימצא בביתו כל הפסח, חייב בבדיקה?
ת: ימכור את כל החמץ שבבית, ויקיים את המצוה במקום בו מתארח.

ש: מי שלא בדק את הבית, אלא כלל הכל במכירה, מותר לו להשאיל את הדירה לחבר?
ת: ודאי לא.  הרי לא היתה בדיקה, ואסור להיכנס.

ש: כניסה לדירה שנמכרה, לקחת איזה חפץ מותרת?
ת: כן.  הגוי מרשה.

ש: מי שלא בדק ליל י"ד, מה יעשה?
ת: יבדוק ביום י"ד, בלי נר.  וכן אם היה אנוס, ולא בדק לפני פסח, יבדוק בחול המועד.

ש: אפשר למכור חמץ באורח עצמאי לגוי?
ת: לא.  יש הלכות רבות ומורכבות.

ש: המוכר דרך רב צריך לעשות קנין?
ת: לא. זו חומרא. שהריהוא אינו מוכר לרב, אלא ממנה אותו שליח ובשביל זה אין צורך בקנין.

ש: אפשר למכור בטלפון?
ת: כן.  זו שליחות.

ש: אפשר במסרון או בדוא"ל?
ת: גם כן.  אך יש לוודא שהבקשה התקבלה.  וכן במכתב או בפקס.

ש: חייבים לשרוף החמץ ביום י"ד או אפשר לזרוק?
ת: לכתחילה יש לשרוף.  אם אי אפשר, ניתן לזרוק אותו לים או לשירותים או לפח אשפה. אך עדיף לא לזרוק שם, כי אולי האשפה לא תפונה לפני פסח.

ש: מוצא חמץ בפסח, מה יעשה?
ת: יבער אותו מיד, כגון יזרוק אותו לשירותים.  ואין בזה בזיון.

ש: מוצא חמץ בשבת או יום טוב?
ת: אז אינו יכול לזרוק אותו, כי הוא מוקצה, לכן יכסה אותו בכלי, ומיד במוצאי היום, יזרוק אותו.

ש: מותר לראות חמץ של גוי ברחוב, הרי כתוב לא ייראה?
ת: מותר.  כתוב לא ייראה לך, כלומר חמץ שלך אסור שיהיה לך.  אך מותר לראות חמץ של גוי.

ש: וראיית חמץ של יהודי?
ת: גם כן מותרת, אך יש להצטער.

ש: מותר לי לעבוד במקום שיש בו חמץ, השייך לגויים או ליהודים שלא מקיימים הלכות פסח?
ת: כן.  אך להיזהר מאוד לא לאכול בטעות.

ש: מה דין קטניות לאשכנזי שמתארח אצל ספרדי?
ת: אסור לאכול, אבל מותר לו לאכול במה שנגע בקטניות, כי יש להן דין בטול ברוב.  וכן מה שהתבשל בכלי בו בשלו קטניות.

ש: לאשכנזי יש היתר קטניות לחולה?
ת: כן, אם יש סיבה אמיתית שהוא צריך לאכול אותן.

ש: מה דין חמץ שעבר עליו הפסח?
ת: אסור בהנאה, ויש לזרוק אותו.  אבל אם זה ספק חמץ, הוא מותר, כי חמץ שעבר עליו הפסח, אסור מדרבנן, וספק מדרבנן להקל.

ש: האם עדיף לצום תענית בכורות או להשתתף בסיום?
ת: עדיף סיום, כדי שלא ייכנס רעב לחג, אלא אם כן הוא גיבור ואין זה מפריע לו.

ש: אכילת מצה לפני פסח מותרת?
ת: לא.  אסור ביום י"ד בניסן.  יש מחמירים גם לפני כן, וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו.

ש: מה הברכה על מצות כל השנה?
ת: לספרדים, מזונות, כמו על לחמיות.  אשכנזים, המוציא, כיון שכך מברכים בפסח.

ש: ביום י"ד, מאכל מחמשה מיני דגן מותר?
ת: עד שעה עשירית, כלומר שלוש שעות לפני השקיעה.

חג שמח!