ש: היתכן שצום יחול ביום שישי?

ת: עשרה בטבת הוא היחיד. שו"ע או"ח תכח. תקנ.

ש: מותר לאכול לפני עלות השחר?

ת: כן. אם התנה לפני שהלך לישון ודי להתנות במחשבה (שו"ע תקסד א. מ"ב ג. שעה"צ ג - מ"צ).

ש: מותר לצחצח שיניים?

ת: כן (שו"ת מנחת יצחק ד קט. ילקוט יוסף מועדים תקלד - מ"צ).

ש: רחיצה מותרת?

ת: גם החמיר בכל עשרה בטבת השנה מותר מפני כבוד השבת (מ"ב תקנ סק"ו. שו"ת יחוה דעת ה מא - מ"צ).

ש: האם מי שלא צם יכול להיות שליח ציבור?

ת: לא. שו"ע או"ח תקסו ב.

ש: יש מנהג לתת צדקה לעניים?

ת: כן. אגרא דתעניתא צדקתא. יש נוהגים לתת מחיר מה שהיה אוכל. מ"ב תקסו יב.

ש: מותר לטעום מאכל אם לכבוד שבת חשש שטעמו פגום?

ת: לטעום מעט ולפלוט. שו"ע או"ח תקסז א הגה. מ"ב סק"ו.

ש: יש להתעטף בטלית ולהניח תפילין במנחה?

ת: הרב לא נוהגים בתפילין. שע"ת לד סק"ב. לז סק"א. ביה"ל לז ד"ה בשעת. טלית, אין מניעה.

ש: אם הציבור מתפלל מנחה אחרי השקיעה, האם קוראים בתורה פרשת ויחל ולומר עננו בשמונה עשרה?

ת: כן. אך יש להיזהר להתפלל לפני השקיעה שיש בזה משום זלזול בכבוד שבת (שו"ת דבר יהושע ג סג. פסקי תשובות תקנ י - מ"צ).

ש: האם אומרים ברכת כהנים?

ת: אומרים בשם החזו"א שיעלה כהן שמתענה גם במנחה גדולה, וכך נהגו למעשה בבית מדרשו בבני ברק (קהלות יעקב ברכות כט. מעשה איש ב צח), וכן נוהגים אחריו בעוד מקומות (מועדים וזמנים ז רמח). אך זה חידוש. באופן פשוט נושאים כפים רק במנחה קטנה (שו"ת שבט הלוי ח כג. הליכות שלמה פ"י הערה כא), ויש אומרים רק אחרי פלג המנחה (לוח א"י). עיין פסקי תשובות קכט (אות א) ואישי ישראל (כז הערה קטז - מ"צ).

ש: האם אומרים וידוי ונפילת אפים במנחה?

ת: לא (מ"בתקנ ס"ק יא). והוא הדין שאין אומרים אבינו מלכנו (מ"ב תרב סק"ג), ויש ספרדים האומרים אבינו מלכנו בדילוג אלו שמוזכר בהם חטא (עיין שו"ת יחוה דעת א נד. פסקי תשובות תקנ 37 - מ"צ).

ש: מתי נגמר הצום?

ת: בצאת הכוכבים בתוך שבת. שו"ע רמט ד הגה.