הקיץ כבר כאן, והוא מתקשט בפירות קיץ צבעוניים, צוננים ו...עשירים בסוכרים. "קח פרי ותהיה לי בריא". כך אומרים האחראים על שיווק הפירות. ואנו, שומעים את המילה בריא, ומיד מדמיינים אדם בעל מבנה גוף גדול ובריא. אולי בגלל שאיננו רוצים להיות בריאים במובן השלילי של המילה, ואולי בגלל שאיננו רוצים שהפירות יגרמו לנו להיראות כמו פרות. אולי בשל אלה נוצרו מיתוסים רבים בעניין הפירות.

להלן מבחר מיתוסים וניפוצם:

המיתוס: בפירות יש סוכר, והסוכר ידוע כמשמין, לכן כדאי להימנע מאכילת פירות.

הניפוץ: בפירות אמנם, יש סוכר, אך זהו סוכר טוב ומזין. בניגוד לסוכר הלבן הנקרא סוכרוז, שממנו בהחלט מומלץ להימנע. כאן מדובר בסוכר הפירות הנקרא פרוקטוז (מהמילה Fruit = פירות) וגלוקוז.

(הערה- הסוכרוז אמנם מורכב מפרוקטוז וגלוקוז , אך כשהוא מופיע כסוכר לבן הוא מזיק).

המיתוס: כדי לרזות מומלץ לאכול במשך כל הבוקר פירות, זאת כדי לרוקן את הגוף מעודפי הפסולת של היום הקודם. ורק אחר כך ניתן לאכול ארוחת צהריים.

הניפוץ: הגוף נמצא בצום מזמן סיום ארוחת הערב ועד תחילת ארוחת הבוקר. זאת אומרת, כשתיים עשרה שעות. המשמעות של אכילת פירות במשך כל הבוקר, היא המשך הצום. הפירות מספקות רק אב מזון אחד, הן מספקות רק פחמימות. חוסר בשני אבות המזון האחרים מתפרש על ידי הגוף כהמשך הצום של הלילה. זאת ועוד, דווקא בבוקר אנו צריכים לתדלק את הגוף באנרגיה מזינה, כך שיוכל לתפקד טוב במשך היום. לכן הבוקר איננו זמן טוב ליצירת חסכים. לפי הרפואה הסינית לפירות הטריים ובעיקר לפירות הקיץ ישנה אנרגיה קרה. בבוקר מערכת העיכול שלנו כמו המכונית זקוקה לחימום המנועים ולא לצינונם. במיוחד אם הפירות יצאו כעת מן המקרר. הרעיון מתאים עוד פחות לאנשים הסובלים מליחה במערכת העיכול.



המיתוס: מומלץ להימנע מאכילת פירות בתקופת הדיאטה.

הניפוץ:דיאטה איננה תקופה שבה אוכלים מאכלי דייאט. כדי לרזות ויותר מכך, כדי לשמור על משקל תקין, יש לאכול סוכרים מזינים כמו הסוכר הנמצא בפירות. ניתן לאכול בין שלוש לשש פירות ביום. תלוי בגיל, במין ובמצב הבריאותי.

המיתוס: תפוחי עץ ירוקים חמצמצים, מכילים כמות מעטה, יחסית, של סוכר ולכן מתאימים יותר לדיאטת הרזיה ולאנשים הסובלים ממחלת הסוכרת.

הניפוץ: תפוחי עץ חמצמצים ומתוקים מכילים אותה כמות של סוכר. אין קשר בין הטעם של התפוח לבין כמות הסוכר שבו.

המיתוס: פירות מיובשים משמינים יותר מפירות טריים.

הניפוץ: יש להבדיל בין פירות מיובשים מסוכרים כמו בננה, או פפאיה מסוכרת לבין פירות שהוציאו מהם את המים ולכן הם הצטמקו כמו צימוקים, תאנים, תמרים ושזיפים. את האחרונים אפשר בהחלט לאכול. הפירות המיובשים מתאימים לאנשים שלא אוהבים פירות טריים. כמו כן, תמיד כדאי שיהיו פירות מיובשים בבית, למקרה שנשארתם ללא פירות טריים. אך אם אתם מאלה שהפירות המיובשים לא יתנו לכם מנוח ותרצו לאכול מהם עד שיגמרו, מוטב שלא תכניסו אותם הביתה. בנוסף הם לא מומלצים לחולי סוכרת.



ארבע עובדות על הפירות:

1. כדי לחשב נכון את הכמות היומית המומלצת של הפירות יש לדעת כי: פרי אחד בינוני כמו תפוח עץ = 2 פירות קטנים כמו משמש = 2 פירות מיובשים כמו שזיף מיובש = כוס קוביות פרי כמו קוביות אבטיח = כוס ענבים, או דובדבנים = 1/2 כוס חמוציות, או 1/2 כוס צימוקים.

2. בגלל שהם מכילים כמות מפוארת של סוכר, יוצא שהפירות הם המזון שמתעכל בקצב הכי מהיר, אפילו יותר מהיר מקצב עיכול הירקות. משמעות הדבר היא, שאם אכלנו ארוחה מלאה המכילה בשר, שמתעכל לאט עם תפוחי אדמה המתעכלים קצת יותר מהר ומרק ירקות שמתעכל עוד יותר מהר. אך קינחנו את הארוחה בפירות, בפועל הם יצטרכו לחכות הרבה זמן לתורם. בינתיים, הם יתססו בראש ערימת האוכל המונחת בכבדות בתוך מערכת העיכול. כשהפירות תוססים, החיידקים שנמצאים במערכת העיכול שלנו, מתחילים בחגיגה של שיהוקים או של גאזים, תלוי במקומם על פני צינור העיכול. לכן פירות נאכלים כארוחת ביניים ולא כקינוח.

3. כדי להאט את קצב פירוק סוכר הפירות וכדי להקל על הלבלב שאמור במאה

ה - 21 להפריש אינסולין בקצב שהוא לא הכיר מאז בריאת העולם, כדאי לאכול פירות עם שקדים ואגוזים טריים. השומן שבאגוזים גורם לפירוק איטי יותר של סוכר הפירות. גם האגוזים והשקדים הם פירות האילן וכשאוכלים אותם עם פרי, מקבלים ארוחה המכילה את שלושת אבות המזון: חלבון ושמן מהאגוזים ופחמימות מהפירות.


4.
פירות קרים מן המקרר אינם מתאימים לאנשים בעלי מערכת עיכול רגישה. אנשים שסובלים מיציאות רכות, קנדידה או פרזיטים אחרים במערכת העיכול, או מעי רגיש, מומלץ שיוציאו את הפירות מן המקרר כחצי שעה לפני האכילה.

לסיום, קחו פרי ותהיו בריאים. זכרו! מוטב שהמקרר יהיה עמוס בפירות צבעוניים מאשר שהמקפיא יהיה עמוס בקרטיבים דייאט בטעם פרי.