ערוה"ש (סי' תרע"ו סק"ב) אכן פוסק שיש להשתדל ולראות את הנרות. אולם המאירי במסכת שבת סבור שכל ברכת הרואה היא רק ברכת השבח, ולכן נראה שלדעתו הראייה איננה רובד נוסף של קיום המצווה.
יש לדייק בלשון הרמב"ן, כאשר הוא מגדיר מתי מברכים על ברכה בלשון "על" הוא כותב: "ואני אומר שכל מצוה שאדם יוצא בה לכתחלה על ידי אחר כגון ביעור קבועה בעל". ע"מ שנוסח הברכה יהיה "על" לא מספיקה העובדה שניתן לבצע את המצווה בידי שליח, אלא שמינוי השליחות יהיה "לכתחילה". מאחר ולכתחילה חידש הרמב"ן שנדרשת אף ראיית הנרות, הרי שאין המצווה נעשית לכתחילה ע"י שליח.