כבר די הרבה זמן אני מחכה להזדמנות לשתף מישהו במחשבותי אודות המצב בשטח השידוכים. כתבתי ומחקתי. התרגזתי מאמירות שונות וכתבות בעיתונות ( הצופה או מקור ראשון). והנה לאחר קריאת מאמרך ובמיוחד החלק הראשון שלו החלטתי לכתוב לך בתקווה לפחות לאוזן קשבת. אני אם לשלושה ילדים בגיל השידוכים. בן בכור ושתי בנות. כמו בסיפורך הראשון נתקלנו פעמיים בתופעה הזו של יציאות ארוכות ומאוהבות עם התחושה שהנה זה כאן, והאכזבה של " אני עדיין בצבא, לא ברור לי מה אני הולך לעשות אני עוד לא בטוח אם כך צריך להרגיש" וכד'. הכאב הנורא של הבת לאחר מכן והצריבה של " איך הוא יכול היה ללכת כשהיה בינינו כל כך הרבה".

( אגב, רק לשם סגירת מעגל : נושא הסיפור הראשון חזר כעבור שנתיים עם רצון עז לחזור אך בתי כבר לא הייתה מעוניינת).

רק בשביל לסבר את האוזן. בני כולם דתיים מאד עם שתי רגליים על הקרקע, ורוצים מאד להתחתן ולהקים משפחה. ברצוני להעלות בפניך כמה נקודות:

א. הבנים כמו שאמרת פחות סגורים על עצמם, אינם בטוחים בעתידם ולאן פניהם מועדות. מתחילים קשרים כאשר אין בדעתם להתחתן.

ב. בעיה כאובה קודמת לזו שאמרת היא שאין מספיק מודעות בציבור שלנו מצד חברים וחברות לעשות מאמצים להכיר בין אנשים. מצד אחד " התחרדלנו" והפרדנו (בצדק) בין המינים, אך לצערי מצד שני לא הובלנו מהלך חינוכי מוקדם וברור שעל כל אדם וכל זוג נשוי להכיר בין חברים וכמה שיותר. לו כל בת לא הייתה מחכה זמן כה רב בין ההצעות אולי הייתה מעיזה לסיים קשר לא ברור ( כבמקרה א') הרבה יותר מהר ואז הייתה נמנעת בזמן עוגמת נפש רבה ביותר.

ג. אין אמירה רבנית ברורה וחינוך מפורט ומוקדם בישיבות לגבי כל נושא השידוכים. לו היו מלמדים את תלמידי ההסדר החל משנה א' שיעורים מוגדרים ע"י אישיות חינוכית כאריזמאטית הנותנת כיוון ברור: איך, למה ומתי מסננים הצעות. ממי שומעים( יש בחורים ששומעים רק מחברים) , איך בודקים כל הצעה ,על סמך מה מחליטים לצאת או לא לצאת, איך מתנהגים במהלך פגישות מתי מצלצלים שוב וכד'. אם היו מכניסים זאת בישיבות מתחילת שיעור א' לא היינו מגיעים למצב זה.

אני כותבת לך מדם ליבי מאחר ושלוש שנים אני כבר מתעסקת בתחום זה באופן אישי, שומעת מאחותי ומגיסותי את אותם סיפורים איומים: לבחור זה אי אפשר להגיע כי הוא לא שומע מאמא שלו ולא מאביו. בחור אחר מסיים לאחר שיחת הטלפון בלי לראות את הבחורה, בחור אחר מצלצל כעבור שלושה ימים , ועוד כהנה וכהנה סיפורים שיכלו למלא ספר עב כרס.

אני חושבת הרבה למי אפשר לפנות על מנת לעזור למצב להשתנות מהר ובאופן דרמטי. אני אשמח אם תוכלי לעזור לי ברעיונות. אבקש ממך לענות לי אם תוכלי בכל מקרה. אשמח לשמוע את דעתך בנידון.

תודה רבה וכל טוב

למאמר "ברוך הגבר שלוקח אחריות" לחצו כאן