חג המצות מוקף בשני ימים טובים, אחד בפתחו ואחד בסופו. שני ימים טובים אלומציינים את שני מוקדי החג, כנגד שני אירועים היסטוריים גדולים בתולדות האומה: יציאתמצרים וקריעת ים סוף. שאלו רבים, היכן הפסגה - ביום הראשון או ביום האחרון? האם אנומטפסים ועולים במהלך ימי החג מהיום הראשון ליום האחרון, או להפך - יורדים אט-אטמהשיא של היום הראשון (ליל שימורים) ליום השביעיגדולי החסידות השיבו שהכיווןשל ימי החג הוא כיוון של עלייה - ממדרגת עבדים למדרגת בנים, מ"עבדי ה'" ל"בניםלה'". עבדים ובנים הם שני הכינויים שבהם נקרא עם ישראל, כפי שאנו אומרים בתפילתהיום הרת עולם": "אם כבנים, אם כעבדים". מתי זכה ישראל לשני תארים אלו? מתי הפכנולעבדי ה', ומתי לבנים להנתחיל בתואר "עבד ה'". לעבדי ה' הפכנו ביציאת מצריםכאשר ה' גאל אותנו מעבדוּת מצרים, הוא קנה אותנו, כפי שנאמר "הלוא הוא אביך קָנֶךָדברים לב). ופירשו רש"י ורשב"ם, "קָנֶךָ" מלשון קנין. והוסיף הרשב"ם: "קנה אותךשפדאך מבית עבדים". וכן נאמר בפרשת בהר (ויקרא כה נה): "כי לי בני ישראל עבדיםעבָדַי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצריםרמז לדבר במסכת מגילה (דף יד א) בדיוןעל אמירת הלל. באחד מהסבריה מבארת הגמרא שאין אומרים הלל בפורים מפני שנאמר בהללהללו עבדי ה'", ומדייקים חז"ל "הללו עבדי ה', ולא עבדי פרעה... ואכתי עבדי אחשורושאנן". רק מי שהוא עבד לה' זכאי להלל את ה', אבל עבדי פרעה או עבדי אחשורוש אינםיכולים להלל את ה'. על כן, בפסח אנו אומרים הלל ולא בפורים מפני שגם לאחר נס ההצלהנותרנו עבדי אחשורוש. למדנו, שכאשר בני ישראל הם עבדים לאומות העולם, הם אינם זכאיםלתואר "עבדי ה'". כך היה גם בזמן שעבוד מצרים. אבל לאחר שעם ישראל השתחרר מעבדותמצרים הוא זכה למדרגת עבדי הומתי הפכנו לבנים לה'? בשביעי של פסח. בקריעת יםסוף התקדמנו ועלינו למדרגת "בנים", כפי שנרמז בתפילה: "המעביר בניו בין גזרי יםסוף... וראו בניו גבורתו, שבחו והודו לשמו". מה הקשר בין נס קריעת ים סוף לתוארבנים לה'"? גדולי החסידות ענו, שלשם הצלת ישראל היה נס קריעת ים סוף מיותרלחלוטין. ה' יכול היה להציל את ישראל מיד המצרים הרודפים אחריהם על ידי עצירתם אועיכובם בדרך. אם נס קריעת הים לא היה חיוני להצלת ישראל, לשם מה הוא בא? התשובה היאשהנס בא לבטא את אהבת ה' לעם ישראל, אהבת האב לבניובמדרש נאמר, שעד קריעת יםסוף לא איש בעולם שאמר שירה, עד שעמדו משה, מרים ובני ישראל, ואמרו את שירת היםהמדרש מונה את כל הנסים שאירעו לאבותינו, החל מהצלת אברהם אבינו מכבשן האש והלאהומציין שאבותינו לא אמרו שירה עד שאמרו ישראל שירה על שפת הים. מבאר האדמו"רמסוכוטשוב שכל הנסים הקודמים לא עוררו לשירה כיוון שהיו חיוניים להצלת היחיד אוהקבוצה, או למטרה חשובה אחרת. מיוחד הוא נס קריעת ים סוף שהוא כל כולו ביטוי לאהבתה' את עם ישראל ("נאות דשא"). לכן, התעורר בבני ישראל הרצון לשיר שירה של אהבהלקב"ה ובכך נכנסנו לבחינת "בניםכאמור לעיל, ביציאת מצרים נכנסנו למדרגתעבדים ועלינו למדרגת בנים בקריעת ים סוף. אינה דומה עמידתנו לפני ה' במדרגת עבדלעמידתנו לפניו במדרגת בן. עבד חייב למלא את כל המשימות שהוטלו עליו מכוח חובהמשפטית. הוא קניינו של אדונו, וחייו אינם ברשותו. אפילו רצונו משועבד לאדונו. לעומתזאת, הבן מקיים את רצון הוריו מתוך חיבה והרגשת קשר פנימי. הבדל נוסף: הקשר ביןהבנים להורים הוא קשר נצחי שאיננו תלוי בהתנהגות הבנים. זהו טיב הקשר בין ישראללאביהם שבשמים, כפי שקבעו חז"ל שישראל שחטא ישראל הוא, וכשיטת רבי מאיר (קידושין דףלו) אשר הכריע שגם בשעה שישראל אינם נוהגים מנהג בנים לא פקע מהם שם בנים - "בין כךובין כך איקרו [= בין צדיקים ובין חוטאים הם קרויים] בניםהשיא בעבודת ה' הואמדרגת בנים, על כן ימי הפסח הם ימים של התקדמוּת ועלייה - מעבודת עבד לעבודת בניםמעבודת ה' המבוססת על קבלת עול בלבד לעבודת ה' המבוססת על הזדהוּת ושייכוּת. אשרימי שהגיע למדרגת "בנים", שעבודתו נובעת מאהבה גדולה והרגשת קשר לה'. אבל, ממבנה חגהפסח, אנו גם למדים שיש מסלול ברור ומוגדר כיצד לטפס לפסגה. המסלול מתחיל ב"הללועבדי ה'" ו"כי לי בני ישראל עבדים", ומסתיים ב"בנים אתם לה' אלוקיכם". הדרך מתחילהבקבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות, כפשוטו, בלי התחכמות ובלי קיצוצים, מתוךדקדוק בכל מצוה ומצוה גם כאשר חסרה הרגשה של הזדהות פנימית מלאה ותחושת התעלותזוהי בחינת עבד. מי שעבר בהצלחה את השלב הראשון רשאי וזכאי להתקדם הלאה לבחינתבנים", ולדרוש להרגיש את הנעימוּת של "בנים אתם לה' אלוקיכם