במוקד פרשת ניצבים מצויה ברית הנכרתת בין ישראל ובין ריבונו של עולם. ההבחנה בין ברית להסכם ממוקדת בשאלת המחויבות. הסכם מקוים כל עוד טוב הוא לשני הצדדים, והוא מופר בשעה שאין הוא משרת את שניהם. ברית משמעה מחויבות רחבת היקף האמורה לעמוד גם בשעה שאין היא משרתת את האינטרסים של אחד מהכורתים אותה. ברית קשורה בהתייחסות כוללת – לא רק לעניין ממוקד כבהסכם, כי אם למערכת ערכים ושותפות המתחוללת בעניינים שונים הנוגעים למציאות. עניין שני המיוחד לברית הוא הנכונות של כורתי הברית להפוך משני צדדים לגוף אחד. בכך הם מבטאים את העובדה כי טובתו של האחד אינה רק חובה המוטלת על השני אלא נהפכת למחויבות מוחלטת מכוח העובדה שהיא טובתו גם שלו עצמו. הברית אמורה להיות ברית נצח, ולעמוד במבחנים קשים לאורך תולדותיה. כך היא הברית בינינו לבין א-לוהינו: הוא יהיה לנו לא-לוהים, ואנו נהיה לו לעם, לאורך כל המציאות כולה. טובת הופעת ר ד' בעולם היא טובתנו שלנו, וטובת האומה הישראלית היא טובתו של הקב"ה, עד לקביעה כי בשעה שמתחוללת רעה לאומה מתהווה חילול השם במציאות. זה מקור התפילה "עשה למענך אם לא למעננו" וליל סליחות "זכור ברית" מבוסס על יסוד עקרוני זה.

אנו מכירים את הברית במובנים רבים גם במציאות חיינו. בשנה האחרונה נכרתה ברית בינינו לבין קבוצות רבות באומה. ברית זו אינה מבוססת על אינטרסים, כי אם על הכרה שהנושא ר אמת בליבו אינו מנצל אותו רק לטובתו שלו, כי אם מאמין בכל מאודו שהוא צריך להיות יסוד כללי בעולם. ברית נכרתה בינינו לבין כל קבוצות המיעוט הנדרסות על ידי השלטון. בשעה שחשנו על בשרנו מה יכול שלטון לעולל בחוסר התייחסותו הראויה למי שהוא עצמו פוגע בו, ותושבי גוש קטיף שעדיין לא מצאנו מרגוע לכף רגלם מעידים על כך בכל עת, נכרתה ברית בינינו לבין עשוקי החברה הנוספים שהשלטון פגע בהם בפעולות הפרטה ובדרכים אחרות. ברית זו נועדה להבטיח כי אנו לידם בשעה שהם במצוקה, לאור העיקרון היסודי בתורה המלמד כי מי שעבר חוויה מסוימת יודע היטב להיות ליד ה"אחר" בשעה שהוא חווה חוויה זו: "וגר לא תונה ולא תלחצנו, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצדים".

ברית נכרתה בינינו גם לבין אלה שנפגעים מאלימות כוחות הביטחון. הגדרת שלטון כוללת בתוכה את החובה להפעיל כוח, וזו זכות בלעדית של השלטון, אולם היא כוללת בתוכה אף את החובה שלא לנצל את הרשות להפעיל כוח אלא במסגרת החוק והכללים. כיוון שחשנו על בשרנו את הפעלת הכוח שלא כדין באירועים מסוימים, כרתנו ברית לעמוד לצד כל מי שהכוח מופעל נגדו שלא כדין.

ברית נכרתה בינינו ובין כל אלה ששלחו את נבחריהם למטרה מסוימת ומצאו אותם פועלים למטרה אחרת. אנו מתחייבים בברית זו לעמוד לצד כל הנפגעים מהפרת האמנה שבין בוחר לנבחר, ואף מקבלים על עצמנו שלא יהיה חלקנו בין אלה הנוהגים כך. מכאן ואילך נתבע באופן מתמיד כי הנבחר יראה את עצמו כשלוח הבוחר, ולא יתיר לעצמו להפר את השליחות, אלא במסגרת תמרון פוליטי מפשר לאור המציאות. כך יהיה יחסנו מעתה והלאה לכל העקרונות שהיו בפינו בשעה שנאבקנו על דרכנו.

בדרך זו אנו הופכים להיות אנשי אמת, שאינם מתעטרים בעטרה שקרית, ומעמידים פנים כאילו הם באים בשם הצדק, ובסופו של ר הם מניפולטיביים, ומגייסים את העקרונות רק בשעה שהם נוחים להם. מי שהוא איש אמת כורת ברית עם העקרונות שאותם הוא חי. בכך הוא מממש את הברית בינו לבין א-לוהיו והוא איש אמת ויושר, ובכך הוא מעמיד את יסוד הברית על מכונו, והוא מחויב לעקרונותיו בדרך הראויה ביותר להיות מחויב – ברית אמת.