[1]דבר שמתבטא – אגב – גם במנגינה של כל אחד מהשירים. שירו של נתן זך הולחן על ידי שלום חנוך בלחן עצוב המושמע לעיתים קרובות בימי זיכרון וכד', בעוד ששירו של אהוד מנור הולחן על ידי אריאל זילבר בלחן המעלה חיוך על פני שומעיו (לפחות על פני שלי).