[1][2][3]

[4][5][6]

[7]

[8]

מפרשה זו נלמד שגם ברוחניות צריך האדם להזהר מלהיות שקוע בעצמו ובפרטיותו אלא להיות מחובר אל הכלל ולשאוף לקיים את מה שאמרו חז''ל בפרקי אבות: " כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים, אֵין חֵטְא בָּא על ידו[9]''.

(דברים שנכתבו לכבוד הבר מצוה של בני חיים אלסטר נ''י בפרשת נח).



ויקרא רבה פרשה ל'.[1]

ויקרא כ'ג פס' מ'ב.[2]

מסכת סוכה דף כ''ז ע'ב.[3]

בראשית פרק ו' פס' ט'.[4]

יסוד הדברים בנוי על פירוש רשי' במסכת עבודה זרה דף יא' ע'א.

3.ומדייק המשך חכמה ממה שאומר הקב''ה לנוח לפני המבול ''כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'' ולא אמר לו ''תמים לפני בדור הזה'' , כי את מעלת התמימות שהיא הענוה השיג אחרי המבול.

[7] בראשית פרק ט' פס' כ כא.

פרשה לו' סעיף ג' .[8]

[9] פרק ה' משנה יח'.