במסגרת הלכות יום הכיפורים בשולחן ערוך, מצויים שני סימנים קצרים העוסקים בהלכות תשובה: סימן תרו שכותרתו היא "שיפייס אדם את חבירו בערב יום הכיפורים", וסימן תרז שכותרתו היא "סדר הוידוי במנחה בערב יום הכיפורים". מדוע רק שני סימנים אלו נבחרו מתוך הלכות תשובה הרחבות?