'למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'', אמר רבי תנחום דרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח וזה סתום, ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג, אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח לכך נסתתם. מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבונו של עולם אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח, פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר 'מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק וגו''.
דברים אלו קשים להבין דבשביל שלא אמר שירה דחזקיה לא עשה אותו משיח דמה ענין שירה למשיח, ועוד מה ענין שאמרה הארץ שירה בשבילו. דע שהיה לחזקיה ענין שראוי להיות משיח, מפני שהיה נרדף מסנחרב שהיה מבלבל כל האומות ובא על יחזקיה למלחמה, כמו שלעתיד יהיה גוג ומגוג מבלבל כל האומות ויבאו על המלך המשיח. ולפי שהיה נרדף מסנחרב ראוי שהשם יתברך מבקש הנרדף ולהגדיל אותו. וכל דבר שהיה בגוג ומגוג היה בסנחרב, שהרי בגוג מגוג יבא על ה' ועל משיחו וכן היה סנחרב בא על ה' שהיה מחרף ומגדף, ולפיכך ראוי שיהיה נעשה יחזקיה משיח. וכאשר נעשה לו הנס היה ראוי שיאמר חזקיה שירה. וידוע הוא כי כל בעלי חומר הם בכח ולא בפועל כלל והדבר שהוא בלתי חומרי הוא בפועל, וכאשר נעשה נס לחזקיה והנס הוא בלתי טבעי היה ראוי שיאמר חזקיה שירה, כי השירה מורה על שהוא בפועל בשביל הנס הבלתי טבעי כי הטבע החומרי הוא בכח. וזהו ענין השירה כי השירה שפותח פיו ומוציא השבח והתהלה בפועל כאשר ראוי לזה שנעשה נס אליו שהוא בפועל מצד הנס ולא בכח ולא כן כאשר לא יאמר שירה שמורה אף שעשה ה' יתברך אליו נס בלתי טבעי אינו בפועל רק בכח, וזהו ענין הגשם שאינו בפועל...
ומה שאמר לפניך שירות ותשבחות מורה כי מדריגתו בפועל וראוי להיות משיח, כי בזמן המשיח אז יהיה העולם בשלימות והוא בפועל לגמרי.