כל הטיעונים, למעט עייני "עין הרע", נכונים כאשר הרוב נשארים לאמירת ה"יזכור" והמיעוט יוצא החוצה. אבל בשעה שרוב האנשים לא אומרים "יזכור" אין חשש לבלבול כמבואר בנימוק השלישי. אינני יודע כיצד להתייחס לנימוק של עין הרע. בכל מקרה, דומני שגם הוא לא תקף כשכולם נשארים, בעיקר שלרוב יש הורים.
ובענין התפילה לשלום המשפחה, שמעתי שבבית העלמין הישן שברחוב טרומפלדור בתל אביב, היה מסתוב קבצן לץ. כאשר בני המשפחות והמכרים היו חוזרים מקברי יקיריהם, הוא היה ניגש אליהם עם קופסת פח ישנה, ואומר בערך כך: "מתים, מתים, אבל מה עם החיים?…"