ויישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן, ולאנשיהם לאמור, אל תיראו, מעבוד הכשדים; שבו בארץ, ועבדו את מלך בבל –וייטב לכם. ואני, הנני יושב במצפה, לעמוד לפני הכשדים, אשר יבואו אלינו; ואתם אספו יין וקיץ ושמן, ושימו בכליכם, ושבו, בעריכם אשר תפשתם. וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות, שמעו, כי נתן מלך בבל שארית, ליהודה; וכי הפקיד עליהם, את גדליהו בן אחיקם בן שפן. וישובו כל היהודים, מכל המקומות אשר נידחו שם, ויבואו ארץ יהודה אל גדליהו, המצפתה; ויאספו יין וקיץ, הרבה מאוד. (ירמיהו מ, 12-9)
ויוחנן, בן קרח, וכל שרי החיילים, אשר בשדה –באו אל גדליהו, המצפתה. ויאמרו אליו, הידוע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה, להכותך, נפש; ולא האמין להם, גדליהו בן אחיקם. (מ, 13)
"ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו איתו, ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב –וימת אותו: אשר הפקיד מלך בבל, בארץ. ואת כל היהודים, אשר היו איתו את גדליהו במצפה, ואת הכשדים, אשר נמצאו שם –את אנשי המלחמה, הכה ישמעאל. (ירמיהו מא, 3-2)