המלחמה עם הכנעני הסתיימה, וישראל ממשיכים במסעם ושוב מתלוננים. תלונה זו של ישראל אינה התלונה הראשונה בפרשתנו. בעת ישיבתם בקדש, לאחר מות מרים, התלוננו ישראל מרה עד כדי מריבה עם משה. למרות התלונות הקשות ולמרות הכפירה בטובה של הוצאתם ממצרים, הקב"ה נותן להם חפצם בלא כל הערה או נזיפה על התנהגותם. אולם בפרשתנו שהטענה היא דומה, תגובת ה' היא חריפה מאד. התלונות הם לכאורה דומות אך התגובה שונה בתכלית; מדוע?