(מגד ירחים, חודש ניסן)
משפט זה של הרב זצ"ל מתבאר באופן מעמיק בפירושו להגדה של פסח (עולת ראיה ח"ב, עמ' רסח)
"כי אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, לחרות עולם, הרי כל העולם כולו וכל סדר חיי האדם היו נשארים על מקומם בלי השתנות, וכך היה נשאר השעבוד לאותו פרעה במצרים".
לאמור שאלמלא שנתגלתה בפועל האפשרות להשתחרר מהשעבוד הפוליטי של פרעה ומהשעבוד הטבעי לכוחות הטבע, לא היה מושג החרות נקלט בנפש האדם, וממילא המחשבה שאפשר לשנות הייתה נולדת. כך שסידרי התרבות האנושית היו נשארים בקיפאונם.
ואכן, מתברר לכל צופה בתולדות התרבות האנושית שרעיונות החרות והקידמה לא הופיעו כי אם בתרבויות בהם שמעו על יציאת מצרים, ונעדרו כליל במקומות בהם שמע עם ישראל לא הגיע.