שר החקלאות עודד פורר, הנחה היום (ג') את מנכ"לית משרדו נעמה קאופמן-פס, לפנות לממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בבקשה לבחון מספר שאלות בנוגע למחירי התערובות להזנת בעלי חיים בישראל: האם ריכוזיות במקטע מכוני התערובת מובילה למחירי מספוא גבוהים, האם הענף מתנהל על פי כללי התחרות כחוק, והאם יש בו ריכוזיות יתר וחשש לתיאומי מחירים או חוזים.

יש לציין כי חלק ניכר מעלויות הייצור של המזון שמקורו בבעלי חיים הינו מחיר התערובות המשמשות להזנתם - מספוא. לאחרונה חלה עלייה חדה במחירי המספוא, שהם רכיב עיקרי במחיר המזון שמקורו מן החי, כדוגמת בשר בקר, בשר עוף וביצים. עליית מחיר זו גוררת אחריה עלייה ביוקר המחייה. 

בישראל ישנם כעשרה מכוני תערובת, כאשר שלושה מהם מחזיקים למעלה מ-60% מהשוק. רק כמחציתם מוכרים ללקוחות בפריסה ארצית. הבעלות על שלושת המכונים הגדולים מתחלקת בין מספר רב של קיבוצים ומושבים שיתופיים: אמבר  - משקי גרנות, יהודה, הנגב והדרום (145 קיבוצים ומושבים), מילובר - משקי המפרץ, עמק יזרעאל והגליל העליון (95 קיבוצים ומושבים), צמח - משקי עמק הירדן ובית שאן (47 משקים שיתופיים). כ-90% מחומרי הגלם מיובאים מחו"ל, בעיקר תירס וחיטה. 

תירס, צילום: Nati Shohat/FLASH90

בבדיקה שערכה המועצה הלאומית לכלכלה עלה כי מחירי התערובות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וקיימים פערים במגמות המחירים של התערובות לסוגי בעלי חיים שונים. עוד מצאה הבדיקה כי מקטע מכוני התערובת ריכוזי כך שירידות במחיר חומר הגלם העולמי כמעט ואינן מתגלגלות למגדלים. בנוסף, לא נמצא מתאם בין מחירי התערובות למגדלים למחיר הסופי לצרכן. 

שר החקלאות עודד פורר אמר: "במלחמה שלנו ביוקר המחייה אין פשרות. כשמחירי התערובות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וכאשר ירידות במחיר חומר הגלם העולמי כמעט ואינן מתגלגלות למגדלים, אזרחי ישראל משלמים את המחיר. הנחיתי את מנכ"לית המשרד לפנות לרשות התחרות, על מנת שתבדוק ריכוזיות ותיאום מחירים. לא נירתע לפעול בכל דרך כדי לקדם תחרות ולפעול להורדת יוקר המחייה".