חומרי ניקוי וכלים חד פעמיים צריכים כשרות לפסח?

אחת המשימות הגדולות של כל משפחה לקראת חג הפסח היא קניית מוצרים כשרים לפסח. פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו עומדים ליד מוצרים שאינם מזון ותוהים האם מוצרים אלו בכלל צריכים להיות כשרים לפסח.

כמובן שאי אפשר לפסוק הלכה לכלל המוצרים שאינם מוצרי מזון, משום שיש מוצרים שבאים במגע ישיר עם אוכל, כגון תבניות, נייר אפייה, כלים חד-פעמים וכדומה; יש מוצרים שבאים במגע עם הפה, כגון משחת שיניים, שפתון וכדומה; יש מוצרים שבאים במגע חיצוני עם הגוף, כגון שמפו, אלכוהול, בושם ועוד ויש מוצרים שכלל אינם באים במגע עם אוכל או עם הגוף, כמו חומרי ניקוי.

במאמר זה ננסה לסקור מוצרים אלו מבחינת ההלכה ולבדוק אם הם צריכים הכשר מעיקר הדין, מחומרא, או שמא הם אינם צריכים הכשר כלל.

השאלה הראשונה שיש לברר היא: האם איסור חמץ חל רק על דברים שראויים למאכל כלב או גם על דברים שאינם ראויים למאכל כלב? במסכת פסחים יש ברייתא שדנה בסוגיה זו.

"תנו רבנן: הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם, והכלב יכול לאוכלה - מטמאה טומאת אוכלין בכביצה, ונשרפת עם הטמאה בפסח. משום רבי נתן אמרו: אינה מטמאה". הרי"ף דייק מגמרא זו שכל הדיון הוא רק כאשר הפת 'נפסלה מלאכול לאדם' אבל הכלב עדיין יכול לאוכלה, שכן אם היא נפסלה גם ממאכל כלב, לכולי עלמא פת זו אינה צריכה שרֵפה. 

האם צריך לחפש חומרי ניקוי ומשחת שיניים עם כשרות?

לאחר שראינו שמאכל שנפסל ממאכל כלב, אין צריך לשורפו עם שאר החמץ, יש לברר מה מותר לעשות בו: האם דינו ככל מאכל שכשר לפסח או שיש לו גדרים אחרים? כאן יש לחלק בין שלושה סוגי הנאה: הנאה שאין גוף האדם נהנה ממנה, אכילה והנאה שגוף האדם נהנה ממנה.

מעיון בראשונים אפשר להסיק שכל הנאה שאינה אכילה - מותרת, אך בהמשך נראה שיש פוסקים שמחמירים בהנאה בגופו של האדם מדין 'סיכה כשתיה', ונבאר זאת בהמשך. מכל מקום, ברור שמוצרים שנפסלו ממאכל כלב ואינם מיועדים לאכילה או לשימוש חיצוני לגוף, אין כל בעיה להשתמש בהם בפסח, ואין צריך לבדוק שהם כשרים. לכן, מכיוון שכל חומרי הניקוי למיניהם, משחות נעליים, דבק נוזלי וכדומה - נפסלו ממאכל כלב לפני הפסח, מותר להשתמש בהם ואין צורך שיהיו כשרים לפסח. 

הראשונים נחלקו אם מותר לאכול בפסח מאכל שנפסל ממאכל כלב. מעיון בפוסקים, נראה כי כל דבר שמעורב בו חמץ, אפילו אם נפסל ממאכל כלב, אסור לאוכלו בפסח. אך עדיין יש לדון במוצרים שאינם מיועדים לאכילה, ובכל זאת יש חשש סביר שיבלעו אותם, כגון משחת שיניים, מי פה, שפתון וכדומה.

לכתחילה יש לוודא לפני רכישת משחות שיניים שיש להם כשרות מיוחדת לפסח. בשו"ת 'תשובות אביגדור הלוי', נשאל הרב נבנצל אם משחת שיניים צריכה הכשר לפסח, וענה: 'הייתי רוצה לראות יצרני משחת שיניים המפרסמים שמשחתם פסולה לאכילת כלב'.

כלים חד פעמיים צריכים הכשר?

מוצרים נוספים שיש לדון בהם הם כלים חד-פעמיים שעשויים מקרטון. פעמים רבות מעורב עמילן במוצרים אלו, וייתכן שעמילן זה הופק מחמץ. העמילן מתערב בנייר בתהליך הייצור, והחשש הוא שכאשר יונחו מאכלים חמים על הכלי החד-פעמי, המאכלים יבלעו טעם מן העמילן. יש אומרים שגם אם העמילן הופק מקמח, אין להחמיר בדבר זה, משום שהצלחת אינה ראויה למאכל כלב, וגם אם המאכל יבלע מן העמילן, ודאי שכוונתו של האדם אינה לאכול את העמילן.

למעשה, נראה שמעיקר הדין מותר להשתמש בכלים חד-פעמיים מקרטון ללא כשרות לפסח, כיוון שברוב המקרים העמילן שמשתמשים בו אינו מופק מחמץ, וגם אם הוא הופק מחמץ - כיוון שאין דעתו כלל על העמילן, אין זה איסור. עם זאת, משום חומרא דפסח יש אומרים שלכתחילה יש להחמיר ולרכוש כלים חד-פעמיים מקרטון שמעוטרים בכשרות מיוחדת לפסח. 

סבון לגוף צריך כשרות?

עד כה דנו במוצרים שמיועדים לאכילה או שיש חשש סביר שמא יאכלו אותם, ובמוצרים שאינם משמשים את גוף האדם. כעת נדון במוצרים שמיועדים לשימוש חיצוני בגוף האדם.

יש להקדים ולומר שבפסח חמץ נאסר גם בהנאה, ולכן ודאי שאם המוצר לא נפסל ממאכל כלב, אסור להשתמש בו כלל, וכן אסור לקיימו בפסח. מחלוקת הראשונים שמובאת כאן היא על שאר איסורים שמותרים בהנאה, וממנה מסתעפת מחלוקת נוספת על חמץ שנפסל ממאכל כלב ומותר בהנאה, האם גם בו מותר להשתמש בשימוש חיצוני?

למעשה, רוב הדעות סוברות שמעיקר הדין מותר להשתמש בסבון, שמפו וכדומה בפסח גם ללא כשרות מיוחדת לפסח, ויש שחששו לדעת המחמירים.

סיכום

מוצר שנפסל ממאכל כלב מותר בהנאה אך אסור באכילה. אם אין כוונה לאכול את האיסור, אך יש חשש שייבלע, רוב הפוסקים מקלים, ויש מחמירים. אם ודאי יאכל את האיסור, אך אין כוונתו כלל לאיסור, יש שהתירו לחולה בכל גופו, אך רוב הדעות אוסרות לבריא.

בפסח יש מחמירים לומר שדין סיכה כשתייה הוא גם כשהמוצר נפסל ממאכל כלב, ומוצר שטעמו פגום ממאכל כלב ומעורב בו חמץ - אסור להשתמש בו לסיכת הגוף.

הרב מרדכי וולנוב הוא רב הישוב אלון מורה ומרבני כושרות.