ההתקדמות הטכנולוגית מביאה איתה בשורות חדשות, ומציבה אתגרים לא צפוים בפניי ההלכה. אחת הסוגיות המעניינות שהתגלגלו לפתחם של פוסקי ההלכה היא הבשר המתורבת: בשרי? פרווה? מותר לבישול עם חלב? מראית עין? הרב אברהם סתיו עסק בנושא בחודשים האחרונים ופרסם נייר עמדה בנושא, שלמסקנה פוסק כי מותר לאוכלו ולבשלו עם חלב.
מדובר בשינוי היסטורי תוך שנים ספורות
על נייר העמדה של סתיו חתומים בין היתר אביו, הרב דוד סתיו, הרב שרלו, הרב משה ביגל והרב אורן דובדבני. הרב אריה שטרן גם חתום, אך מצויין כי לדעתו אין לבשל את הבשר המתורבת עם חלב משום מראית עין.
בפייסבוק כתב סתיו: "נושא הבשר מתורבת מקבל מדי פעם אזכורים שוליים במדורי טכנולוגיה ותזונה או בכנסים מצומצמים של אנשי תורה ומדע. אבל בטווח של שנים ספורות מדובר ככל הנראה בשינוי היסטורי". סתיו סיפר: "חודשים ארוכים שקדתי על נייר העמדה הזה, תוך משא ומתן ממושך עם עשרות רבנים ופוסקי הלכה. יהי רצון שיהיה זה צעד קטן בדרך לעולם טוב יותר".
"אינו שונה מהותית מתחליפי בשר צמחיים"
בפתח המאמר נכתב: "תעשיית הבשר המיוצר במעבדה הולכת ומתפתחת ועתידה לתפוס בשנים הקרובות מקום חשוב בתזונה האנושית. בשנים האחרונות ,מאז הגיעה טכנולוגיה זו לשלבי פיתוח מתקדמים ,דנו פוסקי ההלכה במעמדם ההלכתי של תוצריה והעלו צדדים שונים להיתר ולאיסור. בתחילת הדרך ,תהליך הייצור של בשר ממין זה התבסס על תאים שנלקחו מבעלי חיים בחייהם" .
"גדולי הפוסקים נחלקו אם תהליך ההפקה והשכפול של התאים מבטל את מעמדם ההלכתי ,הן לעניין איסור אכילתם הן לעניין החשבתם כבשר. בהלכה נקבע כי מעמדה של ביצת תרנגולת מופרית הוא כשר פרווה ונראה שהוא הדין לטרום עובר הנלקח מן הפרה. משום כך, מוצרים המבוססים על תאים אלו וגדלים על מצע צמחי -מעמדם הוא כשר פרווה גם אם מדובר בתאים זהים, בהרכבם ובתכונותיהם, לתאי שומן או שריר הגדלים בטבע".
לסיכום נכתב: "כמו כן, על אף דמיון חיצוני מסוים של המוצר הסופי למוצרים בשריים, הוא אינו שונה מהותית מתחליפי בשר צמחיים הקיימים בשוק. לכן יש להתיר לבשלו ולאוכלו עם מוצרי חלב ואין בכך משום מראית עין".