הרב שרלו על רפורמת הבגרויות: מה שצריך להנחות את מערכת החינוך היא התביעה לעושר רוחני

"מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ" (קהלת ג, כא) / הרב יובל שרלו

דרישות מתלמידים ויכולתם לעמוד בהן – מקיימות ריקוד מתמיד ביניהן. צריך להתאים את הדרישות ליכולת, אולם הדבר אינו מדויק: כל העוסק בחינוך והוראה יודע כי חלק מפיתוח היכולת הוא הצבת דרישות גבוהות יותר, המושכות את התלמידים כלפי מעלה.

אסור להזניח את אלה שמתקשים, אולם אין הדבר מונע את הצבת המעשה החינוכי כטיפוס כלפי מעלה.
גם כפיה, מבחנים ולחץ, מול אהבה הלימודים – מקיימים ריקוד מתמיד ביניהם.

הטיעון כי במקום בו ישנו חופש לימודי וחירות בחירה – גוברת האהבה ללימודים הוא נכון חלקית בלבד. פעמים רבות – להפך. החוויה המרירה הראשונית של הלימוד מפנה אט אט את מקומה אצל רבים לשמחת ההצלחה ולהתרגשות מהידע.

גם כאן, אסור להזניח את אלה שאינם חלק מתהליך זה, אך לא לשעבד את מערכת החינוך לכך. למעלה מכך, הטיעון כי שפע של ידע עומד בסתירה ליכולת חקר ומקוריות – אינו נכון. להפך, סערת הידע המגוון והסותר היא היוצרת את החיפוש המתמיד.  וכשאידיאולוגיות חינוכיות של רפיון מצטרפות גם להזנחת הרוח, להנמכת הקומה התרבותית והערכית – אנו מאמצים אידיאולוגיה של רוח האדם היורד למטה.

ניתן להתווכח אם משיגים יעד זה על ידי ריבוי בחינות או מיעוטן. אבל התביעה לעושר רוחני, לתביעות ולהישגים לימודיים, לידע בתוספת יכולת חקר, ולשאיפה מעלה מעלה – היא שצריכה להנחות את המערכת החינוכית.

הרב יובל שרלו מפעיל רשת של קבוצות ווטסאפ, ערוץ טלגרם ועמוד פייסבוק, הקרויים 'זיקים', בהם הוא שולח מדי יום התייחסות קצרה במבט תורני על שלל נושאים. ניתן להצטרף לקבוצות הווטסאפ דרך הלינק.