שאלה
שלום כבוד הרב
ברצוני לשאול לגבי פתיחת פה/ברית כרותה לשפתיים כשמדובר בילדים שבתמימותם יכולים להגיד משהו כזה.
במקרה מדובר בילד כמעט בן 8 שאמר שמישהו יחיה x של ימים(זה נראה לו הרבה מאוד מבחינה מספרית ולא הבין שזה יוצא מספר קצר של שנים) אז איך להתייחס לזה אם ילד אומר משהו שהוא פתיחת פה באופן כללי על עצמו או אחרים ובפרט פתיחת פה בתמימות/טעות/חוסר הבנה.
אגב גם יצא לי לשמוע ילדים שאומרים דברים נוראיים על עצמם או אל ילדים אחרים בכוונה.
האם זה נחשב "לפתוח פה" כשמדובר בילדים צעירים?
ועוד שאלה בעניין ללא קשר של גיל, אם מישהו אומר משהו רע שיכול לקרות לו או למישהו אבל בסגנון של הנחה ולא באופן בטוח בסגנון של "אני חושב שהוא לא יצליח" "אני חושב שהוא____(משהו רע) "נראה לי שהוא___(משהו רע) האם זה גם נחשב לפתיחת פה למרות שהוא אומר משהו שהוא לא החלטי אלא רק חושב ומניח?
תודה רבה ושבוע מבורך.
תשובה
שלום וברכה
האם אני רשאי להציע הצעה אחרת ?
אם כן, הצעתי היא להפסיק להתעסק בשאלה זו.
חכמים למדו את העצה שלא יפתח אדם את פיו לשטן מאזהרתו של ישעיהו הנביא שלולי ה' הותיר שריד כמעט – כסדום היינו, ומיד לאחר מכן אכן דובר על קציני סדום.
לאמור: הרעיון ביסודו הוא לא לומר בוודאות הצעות רעות שעלולות להתגשם.
אולם מכאן ועד לעסוק בכך בצורה מאגית, כאילו אם ילדים אומרים משהו הדבר אכן יתרחש – המרחק גדול מאוד מאוד.
והתייחסות לדבריהם כאילו הם משמעותיים סתם ממלאה את האדם בפחדים מיותרים, שאין להם בסיס כלל. מעבר לזה, איך אפשר להאמין בריבונו של עולם ולהיות קשור בו כאשר סוברים שהוא נותן כוח מאגי לילדים לקבוע מה יהיה ומה לא יהיה, בדברים שהם אומרים בתמימותם ?!
הדבר מגמד את האמונה, קל וחומר כשמתחילים לחשוב על שטן.
לכן כדאי לעזוב את כל הדבר הזה.
ובמקום להתעסק עם ה"שטן" – לעשות דברים טובים, ולדבר דברים טובים, ולחתור לכך שיהיה טוב.
מותר לומר ולהניח שמשהו יקרה ומשהו לא יקרה.
ומותר לילדים לדבר כרצונם החופשי.
.
כל טוב