כל המצב במדינה ואיך לשמור על אופטימיות?

בס"ד

שלום רב,

תשובתי מורכבת משלשה חלקים:

1. תמונת המציאות תלויה בעיני המתבונן. גופי תקשורת מרכזיים (מתוך כוונה מודעת שלא נפרט כאן) מציגים בכוונה תמונת מציאות מדכאת ומייאשת. בתוך דבריך ניכרת ההשפעה של התקשורת השלילית עליך. את כותבת:

"משפחות חטופים שפשוט השאירו אותם בסימן שאלה והעולם ממשיך כאילו כלום" זו קביעה שקרית. כולה שקר. דוגמה פשוטה לאמת: 'העולם' לא ממשיך כאילו כלום - אני מתפלל בבתי כנסת שונים בחול ובשבת. בכל בית כנסת במקומות שונים ומגוונים נאמרים בכל תפילה פרקי תהילים ובקשות לשמירת החטופים והשבתם בשלום - העולם לא ממשיך כאילו כלום.

ב. "קשה לי נורא לשמוע משפחות של חיילים שאיבדו את היקר להם" - גם קביעה זו היא בעיני המתבונן. אני שומע הורים שכולים ואלמנות צעירות, הם מלאים אמונה ואהבה לקב"ה ולעם ישראל - שומעים אותם ומקבלים השראה אדירה ובטחון מלא.

המסקנה היא שיש לך אחריות על המצב הנפשי שלך. את צריכה לקיים בנפש שלך את העיקרון של 'סור מרע' - להתרחק מתקשורת של עין רעה ומבט מדכא. 'עשה טוב' = להצטרף למי שיודע לראות את המציאות בעין טובה ומאמינה.

2. אין בימינו נביאים. כל מי שאומר דברים על העתיד הוא נביא שקר!!!! אף אחד לא יודע מה יהיה - האם יהיה טוב יותר או רע יותר.

בנושא של 'עידן גאולה' - התנ"ך מלמד שצריך הרבה הרבה סבלנות, המון סבלנות: אחרי שיהושע כבש את הארץ והנחיל אותה לשבטים, היה פרק זמן של כ-400 שנה עד בניין המקדש (שלמה בנה את בית המקדש 480 אחרי יציאת מצרים. בין הכניסה לארץ בימי יהושע ובין בניין הבית עברו 440 שנה). כל התקופה הזאת היתה 'עידן גאולה' מתמשך: יהושע - שופטים - שמואל - מלכים. גם תקופת הגאולה שלנו, כאן בארץ ישראל יכולה להמשך עשרות ומאות שנים של עליות וירידות (אם נקביל את גיל מדינת ישראל (76) לתנ"ך, אנחנו היום בתקופת אהוד בן גרא - תחילת ספר שופטים).

3. דברי העידוד שלי אינם מקוריים ואינם מיוחדים, הם פשוטים (אבל לא קלים). העידוד היהודי מעולם ועד עולם הוא אמונה בריבון עולם. הטוב והרע, ההצלחה והכישלון, הכל בידיו, הכל רק ממנו. יש לעולם מנהיג, מדריך ומוביל. האירועים אינם מקריים, יש יד מכוונת ומובילה את ההיסטוריה בדרך הראויה לנו.

האמונה היא מקור הבטחון, והבטחון הוא יסוד היציבות והשמחה. הכל מאת ד', הכל מכוון ומדוד ונכון לנו. מתוך כך אין מקום לדיכאון ולייאוש, יש כוח ורצון להמשיך להתקדם בדרך הראויה והנכונה.

הקשיים אינם מכשול אלא אתגר. הכישלון אינו איום אלא קריאת כיוון ותיקון. אסור להתייאש מהאסונות, אבל אסור גם להתעלם מהם. צריך להפיק לקחים מוסריים ורוחניים, לתקן את דרכנו ולהמשיך להתקדם.