חילוניות ואמונה

שלום וברכה

תודה על שאלתך המעוררת.

אשתף אותך במחשבות שלי על דבריך:

ראשית, איני דובר של הקב"ה. לצערי, איני נביא, ואין בידי לחדור אל מעבר למה שאנו רואים כאן בעולם. אני סולד באופן עמוק ממי שמדבר בשמו של הקב"ה. הדרך היחידה הפתוחה בפניי היא פרשנות דבר ה' כפי שהיא מופיעה בתורה שבכתב, בנבואה ובכתובים, בתורה שבעל פה ובמסורת הדורות, תוך הכרה כפולה: מחד גיסא, זה כאמור הכלי היחיד שיש בידינו, ומנגד – כל כך הרבה תלוי בפרשנות, ואפשר שחס ושלום אנחנו מטילים את עמדותינו על המקורות, ולמעשה משעבדים אותם לתפישותינו.

על כן, בזהירות, בענווה ובצניעות, תוך הימנעות מלשון וודאית – זה מה שאני מבין:

ממקורות רבים עולה כי התורה מסודרת בסדר מסוים, שיש לו השלכה לדורות.

היא לא פתחה במצוות שבת, כשרות וכדו'.

היא פתחה בראש ובראשונה באנושיות, במוסר. בזה עוסקת לדוגמה פרשת השבוע שלנו: "כי מלאה הארץ חמס מפניהם".

היא המשיכה באומה, בארץ. באברהם אבינו.

וזמנה של התורה הגיע בהמשך.

כתבתי על כך מאמרים רבים. אם תרצה, תוכל לקרוא את הבסיסי שבהם, באתר של ישיבת אורות שאול: https://www.ypt.co.il/3824.

את הסדר הזה המשיכו הנביאים, כאשר הם שמו בראש ובראשונה את ההתנהגות המוסרית והערכית.

את הסדר הזה המשיכו חז"ל, כאשר הם תמצתו את התורה.

את הסדר הזה המשיכו חלק מקדמונינו החכמים.

ולאורו אני חי. זהו הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה.

ואני מבין שזה המבנה הרוחני בו עלינו להתבונן, והחלוקה אינה בין "דתיים" ל"מאמינים" ו"חילוניים", אלא סולם אחר. כתבתי על כך לפני שנים מאמר קצר: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4380011,00.html, שהוכתר בYNET בכותרת: "קבלו תיקון: אדם דתי הוא לא בהכרח אדם טוב". החלוקה היא בין צדיקים, בינוניים ורשעים, והיא אחרת מ"דתיים" ו"חילוניים".

אדגיש כי יש מקום חשוב מאוד לשמירת שבת, לאכילת אוכל כשר, לקדושה בקשרים המיניים וכדו'. זהו חלק בלתי נפרד מהתורה, ומהווה את ייחודו של עם ישראל. הלוואי וכולנו נתקדם גם לשם. אולם יש סדר.

ועל כן, אני שומע מהתורה קריאה מתמדת לתיקון ולהתקדמות בכל הסולם הזה, וכל אדם שפועל כדי לטפס בסולם המסודר של התורה – הוא זה שעושה את הדבר הנכון.

כל טוב וברכת ימים טובים.