שאלה
המהרל אומר בנצח ישראל פרק ח :
"ביום ט' לערב הציתו בו (בבית המקדש ) האש, ובו היה התחלת הפורעניות. והתחלת הפורעניות הוא עיקר, מפני שהתחלה הוא יציאה אל הפועל, שביום ט' היה התחלת היציאה לפועל. ולא כן במדת הטובה, שאין הולכין אחר התחלה רק במדת הפורעניות, שהרי פורים עושים ביום שנחו (אסתר ט, כב), ולא כשהתחילו לנצח אויביהם, לפי שבהשלמה היה טובה שלימה, שעיקר הדבר כאשר נשלם. אבל דבר שהוא פורעניות הולכין אחר התחלה. והיינו דקאמר (תענית כט. ) 'אתחלתא דפורעניות עדיפא', וקל להבין: "
אם כן אין ניתן לחגוג את יום העצמאות שהוא אתחלתא דגאולה? הרי רק בפורענות מציינים את ההתחלה?!לא?!
וכמו כן איך זה מסתדר עם המחלוקת בגמרא האם לסמוך גאולה לתפילה "דְּרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר גְּאוּלָּה מֵאוּרְתָּא נָמֵי הָוֵי, אֶלָּא גְּאוּלָּה מְעַלַּיְיתָא לָא הָוְיָא אֶלָּא עַד צַפְרָא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סָבַר כֵּיוָן דְּלָא הָוְיָא אֶלָּא מִצַּפְרָא — לָא הָוְיָא גְּאוּלָּה מְעַלַּיְיתָא"
והמסקנה שהולכים לדעת רבי יוחנן -עובדה שסומכים גאולה לתפלה כיום. ולכן הולכים לפי רבי יוחנן שאומר שכן יש לציין את ההתחלה של הגאולה, אף על פי שהיא לא שלמה אלא שהיא רק ההתחלה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה
אתחלתא דגאולה זה לא יום מסויים, אלא תקופה, ואנו שמחים ביום העצמאות שיש לנו מדינה ויום הנצחון הוא היום שבו קבלנו את המדינה, למרות שלאחר מכן היו מלחמות, אבל בו ביום נצחנו וכפי שחנוכה ביום כה כסלו ביום שחנו במקדש, כן אנו ביום שהוכרזה המדינה אנו חוגגים.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ