שאל את הרב

מישהו שהכרתי..

חדשות כיפה צוות ישיבת צפת 03/11/11 19:44 ו בחשון התשעב

שאלה

שלום.. יש משהו שאני לא מבינה..

זאת אומרת העניין של הקטע של קשר בגיל צעיר.. אני בת 16 וחצי..

אני באמת שומרת על עצמי מכל הבחינות! ואמרתי לעצמי שאני לא אהיה עם אף אחד חוץ ממי שאני באמת חושבת שהוא נכון עבורי.. לנצח..!

הכרתי מישהו בלי כוונה ביכלל .. לא התחלתי לחפש וכבר מצאתי.. הוא דתי.. דתי מאוד!! (דתי לאומי..) הוא בן 18 והוא במחינה לצבא .. אנחנו מכירים כבר יותר מ4 חודשים ואנחנו שומרים נגיעה וב"ה כל מה שצריך! כשאני איתו.. אני לא מרגישה שיש לי ניסיונות ואני שמה לב שלו ביכלל לא קשה.. הוא אמר לי אפילו:"זה כיף שזה קשר שמתבסס רק על פנימיות.. " הוא משדר לי תמיד שנורא חשוב לו שהקשר שלנו יהיה על בסיס הדת! יש לנו אותה השקפת עולם אנחנו בוגרים לחלוטין.. ושנינו יודעים שזה לא סתם קשר שהולך.. אלא זה קשר שימשך בעז"ה לעתיד..

אני עוד מעט מסיימת על הלימודים.. ובינתיים אנחנו נפגשים פעם בשבועיים בערך... אני לא מרגישה שהוא מפריע לי בלימודים.. אני מרגישה מרוכזת ואובייקטיבית לעצמי!

אני יודעת מה אני עושה!

אני מרגישה כל כך מתחזקת באמונה כשאני איתו..

אני לא מרגישה חסרון!

אני פשוט מרגישה שזה הזיווג שלי..

אז למה... למה לא כדאי קשר (כזה... ) בגיל כזה?..

אני רק רוצה להבין.. תודה רבה ויום טוב

תשובה

בעזה"י


שלום,

קשה לשכל להתמודד מול אהבה.
(לפעמים גם טוב שכך...)

יצא לי ללמד ולהדריך חבר'ה בני 17-18 וגם אני פעם הייתי בתקופה הזו :-).
זו תקופה וגיל של בנייה עצמית ולא פחות מזה- גילוי עצמי.
הרבה דברים מתחדשים באדם בגיל הזה, גם פיזית אבל גם נפשית ואפילו רוחנית.
דברים בפנים מאד סוערים, מאד חדשים ולפעמים גם קצת מבולבלים. מגלים הרבה חוויות חדשות, הרבה רגשות שלא הכרנו לפני כן ואפילו לא ידענו שיש בנו.

ועדיין הרבה דברים יכולים להשתנות בשנים הראשונות שלאחר התיכון, בתקופת הישיבה/מדרשה ובתקופת הצבא/שירות לאומי. לא רק עניין של בגרות נפשית- גם כיוון, גם החלטות איך אני רוצה לראות את עצמי, איך החיבור שלי (ולא בהכרח של מה שקבלתי בבית הספר) עם ה' יתברך, לאיזה כיוון אני רוצה ללכת בחיים.
יש דברים שעם שוך הסערה של גיל ההתבגרות צריכים ליפול למקום, להרגע, להתייצב.

גילאי 17-19 (פחות או יותר) זה גילאים שאדם מתרכז בעצמו (וטוב שכך!) בבנייה שלו, בהכרה שלו, בלבדוק מה הוא צריך ומה הוא רוצה ומה הוא אוהב.
קשר בגילאים כאלה מבוסס בדרך כלל- עלי!
על השאלה האם לי טוב, האם הצד השני מוסיף לי.
פחות שמים לב לאחר, לתת לאחר מקום, לתת לאחר את מה שהוא רוצה, להיות איתו.
מערכת יחסים של אהבה בנויה מאד על חשיבה על האחר, על התמקדות בו (מצד שני הצדדים!!!).

משתי הסיבות הללו, אני מסתייג קצת מקשרים עמוקים מדי בגיל הזה ובוודאי מלקבל החלטות דרמטיות שישפיעו על שארית חייכם...

הרבה דברים עשויים להשתנו בשנתיים שלוש הקרובות, אצל שניכם, והרבה דברים דורשים בירור עצמי בשלב הזה, קודם כל כל אחד לעצמו.

אני לא אומר שאתם לא מתאימים, שלא נועדתם זו לזה- [
אני פשוט חושב שעוד מוקדם מדי לדעת את זה.

בד"כ ההמלצה שלי היא להחליט ששומרים על מרחק לשנה ועוד שנה בוחנים איפה אנחנו עומדים.
האם עדיין יש משיכה ורצון?
או שקצת השתננו?

אם הדבר נועד להיות- הוא יהיה גם בעוד שנה שנתיים
ואם לא- טוב שלא הסתבכתם עם הקשר הלא נכון...

במאמר המוסגר גם אעיר שאני לא בטוח שזה טוב שאין בקשר גם משיכה.
חיבור בין איש לאשה כולל גם את החיבור הגופני ואת ההשתוקקות והרצון למגע, לחיבוק, לליטוף ולנשיקה.
אנחנו שומרים את זה לאחרי החתונה, לזמן המתאים והמשמעותי - אבל זה הכרחי ממש לקשר...

כדאי להתייעץ עם מישהי מבוגרת שמכירה אותך ולראות איתה איך מנתבים את הקשר הזה כדי שלא תפגעו בעתיד.

היו עם ה' וה' יהיה איתכם

בברכה
אור

כתבות נוספות