שאלה
בס"ד
מה עלי לחשוב אם עוד לא התחתנתי (ואני כבר בשנות העשרים המאוחרות...)? נמאס לי כבר מכל הסגולות למיניהן, הייתי 80 יום בכותל, אמרתי תהילים שזה או זו יעצו לי, די. נמאס לי כבר. אפילו מהתפילה הרגילה נמאס לי קצת ואני מתכוונת במה שנוח לי להתחבר אליו. נמאס לי לבקש על בחור טוב- כי כבר נמאס לי לשמוע את זה. אז אני פשוט מכוונת שיהיה בסך הכל טוב וזהו. לפני שאני הולכת לשון, אני מבקשת מרוב עייפות רגשית שכבר יענה לי שם בשמיים ויעזור לי. אבל אני מאוד מודאגת ולא יודעת מה לעשות. אני מאוד חוששת שאולי ד' ישאיר אותי כך... אולי הוא כועס עלי.. נכון שאני לא תמיד בסדר. אבל עד כדי כך לעשות לי ככה...? איך עלי להסתכל על זה?
תשובה
שלום וברכה
אסור ליפול בעצב וביאוש והכל רק בשמחה.
אנו לא יודעים חשבונות של מקום ולכל אחד מאיתנו תפקיד בעולם.
אם את בשנות העשרים גם המאוחרות המצב אינו כלאחר יאוש, למרות שאני מאד מבין את המצוקה ואת הרצון ליציבות.
אני רק אוסיף הערה ושלא תישמע צינית, ידועה הבדיחה על אותו אדם שהלך והתפלל לזכות בהגרלה הגדולה של מפעל הפיס, הוא כל כך בכה והתפלל עד שהמלאכים אמרו לקב"ה, נו הוא כל כך רוצה! תתן לו כבר לזכות.... ענה להם ה´, כשיקנה פעם אחת כרטיס הוא כבר ייזכה.
וכאן אני מתכוון אליך, למרות שלא פירטת מה קורה בתחום ההשתדלות, צריך לפנות ביתר שאת לתחום הזה, לא להרגיש לא נוח עם שדכניות וכד´, אני יודע על מיקרים דומים שבנות מאד מהססות לפנות לתחום הזה מתוך סטיגמה שלילית.
אני יכול לספר לך כמי שעוסק הרבה בהשאת זוגות חילוניים ושומע מהם על מסלול ההכרות ומיסתבר שהמצוקה שם קשה מאד מאד ובאמת רוב הנישאים היום עושים זאת סביב גיל 30 ומעלה, ורבים כבר היו מיואשים ופנו לאתרי הכרות באינטרנט ומשם באה הישועה!
כמובן, לא להזניח את התפילה
אני מפרסם ברבים כי אין פרטים מזהים והשאלה נוגעת לרבים!
בברכת הצלחה וכל טוב