מהי דעת ההלכה בנוגע לשימוש במריחואנה?

שלום ליטל,
ראשית כמה נתונים מדעיים על המריחואנה.
המריחואנה המוכרת גם בשמות גראס, צינגלה, נאפס ועוד , היא תערובת בצבע ירוק וחום המופקת מעלים ופרחים מיובשים של צמח הקרוי קנאביס. החומר הפסיכוטי הפעיל העיקרי בצמח נקרא THC (tetra hydro canabino) , והוא זה שבעצם אחראי להרגשת ה'סוטול' המתבטאת בתחושת התרוממות רוח ושכרון חושים.
בשנים האחרונות אנו עדים למיעוט קולני בדעת הקהל המצדד בהפיכת השימוש בסמים בכלל או בחלק מהם
(בעיקר במה שמכונה "סמים קלים") לחוקי, למרות שהניסיון בארצות בהן התירו שימוש מבוקר בכמויות קטנות של מריחואנה (דוגמת הולנד), לא צמצם את מספר המשתמשים או המכורים.
חשוב לדעת כמה נתונים מדעיים על המריחואנה - המריחואנה, כמו הסמים האחרים, פועלת על מערכת המצויה במוח ומופקדת על ייצור הורמון הנקרא "דופמין". ה-THC ( שהוא חומר פסיכואטיבי שעלול לשבש את פעילות המוח ואף לעורר מחלות נפש רדומות) גורם להפרעות כמו קצר ונתק בין תאי המוח, באזור האחראי על פונקציית הזיכרון. קצר זה גורם לליקויים בקואורדינציה, לפגיעה בזיכרון לזמן קצר ולירידה ביכולת לעבוד, ללמוד או לתפקד ביכולת הרגילה. שימוש מתמשך במריחואנה יכול להפוך את התופעות הזמניות לקבועות. השימוש המתמשך פוגע במערכת הדופמינית במוח ויכול לגרום להפחתה מתמדת ביכולת הקואורדינציה, בכושר הזכרון, במערכות הנשימה, במערכת החיסון ובאיזון ההורמונים בגוף. בנוסף, הוא יכול גם לפגוע בפוריות.
מומחים קובעים שה-THC מסוכן לעובר מפני שהוא עלול לגרום נזק ל-DNA . יש גם מחקרים שמצאו שתינוקות להורים שמעשנים מריחואנה הם בדרך כלל נמוכים וקטנים יותר.
מעבר לכך, מי שמעשן מריחואנה חשוף גם לאותן סכנות הטמונות בעישון סיגריות רגילות, מפני שהנזק של עישון סיגרית מריחואנה אחת שווה לנזק שבעישון ארבע סיגריות רגילות!
נהג שנטל לפני הנהיגה את הסם, מאבד את הריכוז ואת היכולת הקואורדנטיבית. תגובותיו איטיות וממדי הזמן והמרחב משתבשים אצלו. הוא מסכן מאד את עצמו ואת סביבתו. השפעת הסם נמשכת עד 48 שעות מרגע העישון.
מי שנתפס מעשן מריחואנה או שדווח עליו שהשתמש בה, לא יוכל להתקבל בצבא ליחידה קרבית וליחידות עילית רבות, ולעיתים אף יזרק מן הצבא תוך שלילת רשיות הנהיגה שלו.
רוב המשתמשים במריחואנה לא מתמכרים לה, אבל הרבה מעשנים כבדים מגיעים למצב בו הם חייבים להמשיך ולהשתמש בה כדי להרגיש טוב. זהו מצב של התמכרות נפשית , והא קשה לטיפול לא פחות מאשר התמכרות פיזית. מלבד זה, מרבית המכורים להרואין ולסמים קשים אחרים החלו את דרכם בעולם הסמים בעישון מריחואנה ומשם "טיפסו" במדריגות הסם.
הסכנות הנ"ל והחשש להתמכר הוא גם ב"סמים קלים" כמו מריחואנה. בסמים קשים - הסכנות גדולות ומיידיות הרבה יותר.
המעבר מסמים קלים לקשים הוא קצר ביותר (והאלפים שזה קרה להם יעידו על כך). זהו מדרון חלקלק שמי שרק מניח עליו את רגלו, אפילו חד-פעמית, מסכן בזה את בריאותו הגופנית , את בריאות נפשו, את החופש שלו, ואפילו את חייו ממש .

עד כאן דיברנו רק על הבעיות הגופניות אך כולם יודעים ששימוש בסמים הוא בעצם נסיון של בריחה מן ההתמודדות, והנסיון להמלט ממצוקות ל"עולם שכולו טוב" שסופו הוא התרסקות בלתי נמנעת חזרה אל המציאות הכואבת, כששום בעיה לא נפתרה, וכשרק נוספה יצירת התלות, השעבוד וההתמכרות לסמים שעלולים להביא למעשים חמורים רבים ובעיות רבות אחרות.
כל אדם עומד לפעמים בפני בעיות ומצוקות. בגיל ההתבגרות , יחד עם הצמיחה וההתפתחות בכל המישורים, יש גם משברים והתמודדויות שהנער/ה לא הורגל/ה אליהם. לעיתים הכאב עולה על גדותיו, אם בגלל המצוקה או בגלל העדר כלים להכיל אותה.

מה אפשר לעשות?
עם מצוקה צריך להתמודד באופן ישיר! יש לנקוט עמדה פעילה כלפי החיים, לאתר את מקום המצוקה ולחוות את הכאב הפחד או הכעס שטמון בה.
מפגש עם הרגשות וביטוי שלהם בפני נפש קרובה מאפשרים לעמוד מול המצוקה, לראות אותה בפרופורציה האמיתית שלה, לבחון אותה מכל צדדיה, להגיש שליטה עליה. מתוך כך אפשר לבדוק דרכי התמודדות ולסגל זוית ראיה מחודשת על כל מה שקורה.
אך לצערנו, לא כולם למדו להתמודד עם הכאב, ובמקום לעמוד מולו הם נסים מפניו. ישנן דרכים רבות לברוח מכאב נפשי. מנגנוני הגנה מסיטים את תחושת הדחק. אנשים רבים פועלים באופן לא מודע בדרך זו, כדי להפיג מצוקה. "הכחשה" היא דוגמא למנגנון הגנה שמופעל לעיתים בעת שמיעת בשורה רעה. הנפש המתקשה להכיל את הכאב, מגייסת את מנגנון ההגנה, שנותן לה תחושה כאילו הבשורה הרעה לא אירע באמת. דוגמא נוספת היא מנגנון ה"השלכה" המופעל לעיתים כשאדם נחשף לבושה, רגשי אשם או ביקורת שקשה לו לשאת, והוא משליך אותם מעליו על ידי האשמת הזולת.
גם התמכרות היא דרך לברוח מן הכאב. זה יכול להיות לסמים, אלכהול או לכל התנהגות כפייתית שאדם מסגל לעצמו כדי להשכיח, לפצות או לחוות חוויה מתקנת סביב מצוקה נפשית.
אך כמו שאמרנו קודם, הבעיה לא נפתרת , היא רק מחריפה והכאב גדל. יותר מדי אנשים טובים נתפתו לנסיון חד-פעמי ו"בלתי מזיק" - והסם הרס את חייהם לגמרי. זוהי דרך שקל להכנס אליה, אך לעולם אינך יכול לדעת האם תצליח לצאת.
מי שחייו והחופש שלו יקרים לו חייב להתרחק מכל דבר שקשור לסמים.

למתענינים בנושא ניתן לפנות למרכז הפסיכוחינוכי הדתי "רטורנו" המסייע לבני נוער שהחליטו "לתפוס את עצמם" ולצאת מסבך ההתמכרות, ולהורים שהחליטו לקחת אחריות ומחפשים סיוע מקצועי, אישי ודיסקרטי- טל': 9998244 - 02, פקס: 9998243 - 02 . ובאינטרנט: www.retornoint.org .
וכן לרשות למלחמה בסמים - טל': 5675911 - 02 , פקס: 6513956 . http://www.antidrugs.org.il.

בהצלחה
יוני, חברים מקשיבים