מהות הכיפה

ב"ה


מאי,
שלום


מקור לבישת הכיפה או כל כיסוי ראש אחר מובא בגמרא במסכת קידושין. שם משמע שעיקר לבישת הכיפה היא ממידת חסידות. כך האדם מבטא ש"שכינה למעלה מראשי". בימים בהם המיצוי האישי תופס מקום רב כל כך, בימים בהם הדגשת ה"אני" חורגת מעבר לכל פרופורציה, אנו צריכים לזכור "מה למעלה ממך".
אמנם, הט"ז בסימן ח' בשו"ע או"ח הביא דעת יחיד שלבישת קפה היא מדאורייתא. אבל אין זו דעת רוב הפוסקים.
פוסקי דורנו, וכדאי לעיין בתשובתו של הרב עובדיה יוסף בשו"ת יחווה דעת, הוסיפו רובד נוסף ביחס ללבישת כיפה. הכיפה היא סמל האדם הדתי. יש בה ביטוי להשתייכות, להזדהות כמו גם לקבלת העול הנגזרת מהיותנו חלק משומרי תורה ומצוות.
ואם תאמרו: למה לייחס משקל רב כל כך לסמלים?
הנה, בימי חיי ראיתי שסמלים לא חשובים הם סמלים שלא מזדהים עימם...
משום מה, לא פגשתי את הצנחן שיוותר על נעליו האדומות, את הטייס שיוותר על ענידת כנפי הטייס או הפרופ' שיעלים את תוארו. כל אלה קנו את מעמדם מכוח ההשקעה הרבה והיזע הרב שהושקע בהם.
הכיפה הינה גורם משמעותי בהצטרפותו של היחיד אל היחד, אל הציבוריות הדתית.
לא רק מידת הענווה יש בכיפה אלא אלמנט מסויים של "גאוות יחידה" והשתייכות המסייעים ליחיד לפסוע בין שבילי עולם תוהה המחפש את דרכו, את זהותו.

יצויין שכל זה, לא נוגע לשאלת לבישת כיפה בזמן ברכות, תפילה או לימוד תורה.


בברכה,

שי