כיצד להתייחס לחיצוניות

שלום רב,
שאלה מצוינת שאלת , ובתקופתנו היא פורצת בחריפות גדולה : האם באמת כל אדם צריך להתבונן רק בצד הפנימי מבלי להתייחס לחיצוני כלל , או שאולי - אם זה לא נאסר אז אין פסול עצמי בחיצוניות ?

נציין מספר מקורות מעניינים בחז"ל :
הסיפור הראשון הוא על ר' יהושע בן חנניה שפגשה אותו בתו של הקיסר שהתפלאה לראות כיצד חכם גדול כל כך נראה מכוער כל כך : "אי מה חכמה מפוארה בכלי מכוער".
ענה לה ר' יהושע שתכניס את היין המשובח של אביה לתוך כדים של זהב ולא של חרס. כאשר עשתה כך החמיץ כל היין ואביה כעס על ר' יהושע שהשיא עצה רעה כל כך לבתו, עד שהסביר לו ר' יהושע את כל הרקע .
ומשם אנו למדים לכאורה שענינים פנימיים אסור להם להופיע בצורה חיצונית טובה ויפה , ו'אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו', וכן נאמר : " שקר החן והבל היופי " משמע שאסור להתבונן על הצד החיצוני.

ומצד שני מצינו שהתורה מאוד משבחת את יופיין של אימותינו הקדושות : שרה , רבקה, רחל ולאה . ועוד אומרים לנו חז"ל : 'אשה נאה , דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם' . והרי ברור שכל אדם רוצה שדעתו תתרחב תגדל ותתרומם.

אם כן כיצד ניישב את המשמעויות הסותרות בין המקורות השונים ?

נרחיב את הקושיה יותר מתקופתנו . שהרי אנו רואים בחורים ובחורות רבים שבצד החיצוני שלהם נראים לעיתים רחוקים מאוד מעולם רוחני, תורני או דתי , לעיתים נראה אותם עם שער ארוך מאוד וכיפה קטנה , חולצה זרוקה ואפי' קצת קרועה .
ואולם כאשר אתה מדבר עם כל אחד מהם אתה מגלה עולם פנימי עמוק מאוד, צמא לעומק ולרוחניות ושאיפה לגדולות. אם כן כיצד צריך להתייחס לכל החיצוניות הזו ?

אלא צריך להבין את ההשלמה המלאה בין הדברים :
עולמנו בנוי משני רבדים : חומרי ורוחני.
החושים שלנו מסוגלים לקלוט רק את העולם החומרי, שהוא העולם החיצוני.
אך ישנו גם עולם שלם, פנימי יותר, שהוא העולם הרוחני .
על המשיח נאמר שיבא : "עני ורוכב על חמור ". 'חמור' בדברי חז"ל מסמך את עולם החומר (אם נחליף את מקומה של ה-ו ), ומשמעות דברי חז"ל הנ"ל : שהמשיח יבוא בתקופה שהחומריות והחיצוניות תגיע לשיאים אדירים : רמת חיים גבוהה מאוד , משכורת , דירה , ביגוד וכדו' . דור גדול ותקופה גדולה מתאים להם שיופיעו גם בכלים גדולים ונאים.
אבל צריך מישהו שירכב על החומר ויוביל וינהיג אותו נכון .
כלומר העולם האמיתי הוא העולם הרוחני הפנימי העליון, והוא זה שצריך להכתיב את כל מה שקורה בעולם החומרי.
וכדי שהצד הפנימי יופיע טוב ובכל כוחותיו הוא צריך גם כלים גדולים ונאים , ואז תופיע השלמות : שילוב של פנימי=רוחני, עם חומרי=חיצוני .
ומה שנאמר בגנות החיצוניות שקר החן והבל היופי וכדו' הוא כאשר חושבים שהחיצוני הוא העולם המרכזי ומתמכרים לו . אך כאשר מכירים את מקומו של היופי החיצוני שהוא רק כלי לעולם הפנימי , אז נהלל ונשבח אותו : דירה נאה , אשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם הדעה היא העיקר, וכשהיא מופיעה בכלים נאים אז היא יכולה גם להתרחב .
ודורנו הוא דור מיוחד שיש בו חיצוניות גדולה מאוד , וגם פנימיות גדולה מאוד , וצריך עכשיו להתאמץ ולהראות את ההשלמה המלאה בין השתיים . ולזה אמור לסייע מלך המשיח שירכב על החמור =חומר, ויורה לנו את ההשלמה הרצויה. אמן כן יהי רצון.

בברכה
גולן, חברים מקשיבים