שאלה
שלום לרב!
אני חובש קרבי בצבא ולצערי לפעמים אני מגיע לפצוע שמת תוך כדי טיפול והרופא קובע מוות ואני לא יודע מה ניתן לעשות?
יש הלכות יציאת נשמה ואני לא כל כך יודע מה חל עלי כחובש מטפל ובכלל האם מותר לי לחשוב על כך בעת טיפול בפצוע למרות הידיעה שאין אפשרות שהוא יחיה.
כמו כן אם הגענו לאחר מותו של הפצוע מה עלינו לעשות באותו רגע על פי ההלכה למרות שלא נכחנו בעת יציאת נשמה?
תשובה
בס"ד
אתה כחובש תשתדל בכל כוחך רק להחיות אותו. זה תפקידך ורק בו תתמקד.
רק אם אין לך שום אפשרות להחיות אותו או לקרוא למישהו שמחייה אותו ועוזר לו. רק אז אתה יכול לטפל בענין הזה של יציאת נשמה.
בדרך כלל אומרים איתו וידוי, קריאת שמע, אנא בכוח וכו'.
אימרו את זה בין אם הוא שומע ואומר איתכם.
או שומע ולא אומר איתכם.
או שנדמה לכם שלא שומע כלל.
בכל מקרה - אימרו.
אחרי יציאת נשמה לקרוע את החולצה אפילו שאתה לא קרוב משפחתו.
ובלע המוות לנצח
בשעת יציאת נשמה - צריך לומר