שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בחור מאמין מאוד מבית מסורתי. בחמש השנים האחרונות אני מתחזק בצעדים איטיים (תפילין, ביכנ"ס בשישי בערב, נזהר בלשון הרע), בשבת אני קצת יותר מקפיד אך אינני שומר לגמרי.
אני מתחתן בעוד כמה חודשים, ארוסתי גם היא מבית מסורתי אך פחות קרובה לדת ממני. היא מאוד חוששת מהתחרדות (למרות שאני לא בכיוון החרדי בכלל) ומעת לעת, כשהנושא עולה אנחנו רבים ועולים פחדים לגבי העתיד.
אני מרגיש שאני בין הפטיש לסדן, מצד אחד- אני לא רואה את עצמי חיי ומקים בית עם מישהי אחרת מלבדה. מצד שני- קשה לי עם הפערים שהולכים והגדלים (הם גדלים בעיקר בגללי, היא לא שינתה ממנהגיה והיא גם מאוד משתדלת לבוא לכיווני).
אני כבר לא יודע מה לעשות, זה מאוד מעיק עלי המצב הזה. התחלתי לפני כמה שבועות לקרוא פרקי שירה ולבקש מהקב"ה שיקרב אותה לדת. מה עוד אני יכול לעשות? מה לא כדאי לעשות? איך עליי לנהוג? אני חושש מכך שאני יוצר אצלה "אנטי"...
תודה רבה ושבת שלום!
תשובה
שלום וברכה
אתה שואל שאלה מורכבת, מצד אחד ברור שהקשר ביניכם הוא אמיתי, אחרת מן הסתם לא הייתם מחליטים על חתונה; מצד שני לא טוב לבנות בית כאשר יש פער גדול מידי בין שני בני הזוג. לדעתי (חוץ מתפילה כמובן) יש לנסות לברר באופן גלוי עם עצמך ועם ארוסתך מה הפערים ביניכם. למשל איך היא רואה את חינוך הילדים, האם ברור שישמרו דיני טהרה ווכו'.
לא הייתי שולל גם הליכה לגורם שלישי מקצועי (רב או פסיכולוג דתי) על מנת שיעזור מתוך היכרות אישית עם שניכם באבחנה ובקבלת החלטה.
חשוב שההחלטה על חתונה תבוא מתוך ידיעה ברורה של שניכם למה לצפות.
מעבר לזאת, כמובן נסה כמה שאפשר ללכת לקראתה במקומות שאפשר, ויתכן (דגש על יתכן) שהאהבה פה תכפר על הפערים.
בברכה חגי