שאל את הרב

בעיה בחינוך

חדשות כיפה הרב מאיר נהוראי 14/10/04 23:58 כט בתשרי התשסה

שאלה

לרב שלום.

ברצוני להתייעץ לגביי בעיה שעלתה בזמן האחרון אצל ביתי בת הארבע, אך לפני כן מעט רקע:

אני גרושה ומפאת הנסיבות חזרתי לגור בבית אימי, אשר בו לא מקפידים כ"כ על תורה ומצוות ברמה שרציתי לגדל בה את ילדי. לקחתי את כל העניין קשה, ולאורך כל הזמן הייתי עסוקה באובססיביות בכך שלא יפגע הדבר בחינוך ביתי. משום כך עשיתי מספר טעויות, שאת תוצאותיהן אני מבינה רק כעת. בכל פעם שמשהו סתר את הדת בבית, הסברתי לביתי שלא כך צריך והרחבתי וסיפרתי לה סיפורים. הרבתי בסיפורי חז"ל וניסיתי להעביר לה אותם בצורה חווייתית, חוששני שיתר על המידה. בכל פעם שאחותי הסתובבה שלא בצניעות בבית, רבתי איתה וביתי הייתה נוכחת ואף ראתה שמספר פעמים בכיתי בגלל זה. ישנם דוגמאות לאינספור. רק לאחרונה גיליתי שהדבר כנראה פוגע בביתי. האחריות הזאת של ברירה לא מתאימה לגילה. היא כל הזמן עסוקה בסינונים. אפילו כשאנחנו הולכות ברחוב היא אומרת:" אמא זה דתי ."היא לקחה את העניין קשה מדי באשמתי, וכל הזמן רק מדברת על הקב"ה ועל מצוות, בצורה לא בריאה ולא תקינה. לדוגמא הם למדו בגן בפ"ש שהיה מבול, אז היא כל הזמן הייתה עסוקה בלדבר על העניין. בצום גדליה היא לא הבינה איך זה יכול להיות שאדם צדיק נהרג ,ולא הפסיקה מספר ימים לדבר על זה וכל פעם בכתה בגלל העניין. היום היינו בחנות והיא יצאה בגלל שהיו "שירים של חילונים"(ילדה בת ארבע!!!). ברור לי עתה הנזק שגרמתי לה ואני כל כך מצטערת על חוסר הנסיון שלי ועל הנסיבות שגרמו לי .אני כ"כ מצטערת על טפשותי. כמובן שמרגע שהבנתי מה עשיתי התחלתי לפקח על מעשי ואני כרגע מנסה לא לדבר איתה יותר על כל העניינים האלו, ולאמר לה שלא נורא אם שומעים שירים כאלו בלי כוונה וכו'. אני לא יודעת כיצד לתקן את הנזק הנורא הזה שגרמתי. היא אוטומטית מדברת על זה וכל הזמן עושה הבחנות של מותר ואסור. אני לא יודעת כיצד לטפל בה. אבקש מהרב שני דברים

1. עזרה ראשונה- עצה כללית לטיפול בעניין

2. להפנות אותי למטפל מתאים (פסיכולוג דתי שיבין לעניין וכדו').

העניין מאוד מאוד דחוף לביתי ולי. אני מקווה שלא גרמתי נזק בלתי הפיך.

לכן אבקש מהרב לענות לי בהקדם האפשרי.

תודה רבה.

תשובה

שלום וברכה

את אכן מתארת מציאות מאד מורכבת. אכן, לפי שאלתך נעשו כאן טעויות אבל תהי בטוחה שהן לא טעויות בלתי הפיכות. הטעויות הללו ניתן לתקנן ורק נידרש לסבלנות הראויה. אין ספק שהפתרון החשוב ביותר מבחינתך זה השקום של עצמך ומתוך כך הדבר ישפיע אי"ה על הבת. זה תהליך שאת אורכו לא ניתן לאמוד, אבל אין ספק שחיי משפחה תקינים ונורמאלים הם המסד לחינוך וצביונו של הילד. אני לא בטוח שאת צריכה ללכת לפסיכולוג, לא תמיד ההליכה לפסיכולוג תפתור את הבעיה. כפי שאמרתי, את צריכה להשתקם וזו הנקודה המרכזית. במידה, והחיים בבית ההורים הם בעייתים יש עליך לשקול לשכור דירה (בהתאם למצבך הכלכלי) ולחנך את הילדה ללא איום פנימי מבית

בהצלחה שה' יתן לך מזור לנפשך
מאיר נהוראי

כתבות נוספות