שאלה
כבוד הרב שלום,
בשבוע האחרון נתקלתי בבעיה.
הכרתי בחור לפני כמה חודשים שגר בקריית שמונה (אני גרה בב"ש) כוונת הקשר היא רצינית. בשבוע שעבר סיפרתי לאבא שלי על אותו בחור אך אבא שלי לא מאשר את הקשר בגלל המרחק הרב שבין ב"ש לקריית שמונה.
הוא פוסל את הבחור מבלי שהכיר אותו בכלל רק בגלל המרחק!!! הוא רוצה שאנתק את הקשר לחלוטין.
בשביל שיהיה לך רקע - אני בת יחידה ואבא שלי רוצה שאשאר לגור קרוב לב"ש (אם לא בב"ש...) לי אין שום בעיה עם הרצון שלו אך אני לא חושבת שהוא צריך להתערב בעניין מהותי וחשוב כמו בחירת בן זוג. הרי אלה החיים שלי בסופו של דבר לא?
שאלתי היא כזאת, האם לאבא שלי יש מבחינת ההלכה זכות החלטה בנושא. והאם אם אני אמשיך בקשר עם אותו בחור זה ייחשב שאני לא מקיימת מצוות 'כיבוד הורים'.
ועוד שאלה - אני מעוניית לעשות שנת שירות שנייה מחוץ לבית וגם לזה אבא שלי מתנגד. שוב, הוא רוצה שאני אשאר בב"ש כמו שעשיתי השנה. אם אלך נגד רצון אבא שלי האם גם זה נחשב שאני לא מקיימת מצוות 'כיבוד הורים'?
אשמח לקבל תשובה בהקדם מכיוון שהזמן הוא גורם קריטי...
תודה רבה,
תשובה
שלום
אם כבר יצרת קשר עם בחור, ואת רוצה להמשיך, אינך חייבת להפסיק רק בגלל רצונו של אבא.
העובדה שהבחור גר רחוק אינה קובעת את מקום מגוריכם בעתיד. האם החלטתם כבר לגור בקרית שמונה?
אבל אפילו אם תחליטי לגור במקום אחר, זו זכותך ואין ביד אביך זכות למנוע זאת ממך.
גם ביחס לשירות לאומי, לדעת רוב הפוסקים אינך חייבת לשמוע בקול אביך.
אמנם כאן מדובר בנושא בעל משמעות זמנית, ועלייך לחשוב אם כדאי לפגוע באבא בשביל שנת השירות.
מצד שני, אולי אם תצאי מהבית לשנת השירות השניה, הדבר יקל עליו להתרגל לעובדה שגם הבחור איתו את יוצאת גר במקום מרוחק.
בכל החלטותייך את צריכה לזכור שאת יקרה מאד לאביך, ורצונו שתשארי על ידו הוא ביטוי לאהבתו.
אך אהבה זו אינה מקנה לאביך זכות לעצב את חייך שלך בניגוד לרצונך.