שאלה
כבוד הרב, שלום וברכה!
הכרתי בחורה בת 25 שמצאה את עצמה בסיטואציה שהיא לא ציפתה להיות בה.
הבחורה, שבמשך החיים שלה נמשכה לגברים, היו לה חברים (היא חילוניה), והיא גם אהבה אותם, או לפחות קראה לרגשות האלו - אהבה, מצאה את עצמה לפני חודשיים אוהבת בחורה אחרת. וכשאני אומרת אוהבת אני מתכוונת גם למשיכה גופנית, כמובן.
היא מרגישה שהבחורה הזאת משלימה אותה, נותנת לה כ"כ הרבה רוגע נפשי, טוב לה ומאושר לה איתה . היא הגדירה את זה ככה: " זה כמו נפש תאומה, רק שנדפקתי- זאת בת."
חשוב מאוד להדגיש, שקשה להן מאוד עם המשיכה הזאת אחת לשניה, הן בחיים לא תיארו לעצמן שהן יגיעו למצב כזה, הן לא מבינות מה עובר עליהן, ומעל הכל- הן היו שמחות מאוד לקום בבוקר ולגלות שכל זה חלום. הן לא הגיעו למצב הזה מכיון שזה נהפך למעין טרנד חדש בעולם החילוני.
והשאלות שלי הן כאלו:
א. מה התורה אומרת לגבי נשים שנמשכות רק לנשים?
ב.במקרה הספציפי הזה-
יש אפשרות שהחיבור הכ"כ חזק הזה בינהן הוא תולדה של רצון לקשר אמיתי עם גבר שעדיין לא בנמצא?
מה המניעים מבחינה פסיכולוגית-יהודית למצב הזה?
תשובה מהירה תועיל ביותר!
אשמח אם התשובה תישלח לי לאימייל, ואם הרב שמואל אליהו יענה אליה.
תודה רבה!!!
שבוע טוב, ובשורות טובות!!
תשובה
בס"ד
האמת היא שצריך לשאול אותה: מה היא חושבת על איש נשוי שבעבר נמשך לאשתו אבל כעת. כעת יש לו מזכירה כל כך נחמדה. היא כל כך רגישה לצרכים שלו. היא כל כך מעריצה את הכשרונות שלו. היא מחייכת באופן כל כך חביב.
הוא מרגיש שהיא כל כך מתאימה לו. ממש נפש תאומה.
ואשתו?
אשתו לא כל כך מתאמצת לשמור על עצמה. זה פלא שהוא לא כל כך נמשך אליה. היא מחמיצה פנים ובכלל היא לא מתאמצת להראות כמו שצריך. זהו נגמרה האהבה. מה נגיד לו?