שאלה
שלום כבוד הרב.
אני ילדה דתייה מאמינה בה' אך אני לא מאמינה שהוא תמיד עושה את הטוב עבורי. בשנתיים האחרונות כל דבר שאני מתפללת עליו או מבקשת אותו ה' נותן ליבידיוק ההפך.
אני מקפידה ללכת צנוע ולהתפלל לפחות תפילה אחת ביום וללכת לפי חוקי התורה אבל בכול זאת ה' לא עוזר לי!
אני מאמינה שיש ה' ומאמינה שהוא כול יכול אבל אני לא מאמינה שהוא באמת "שומע לכול קוראיו" ואני לא מצליחה לקבל את הדברים שהוא נותן לי בשמחה ... מה אני יכולה לעשות על מנת להרגיש טוב ולא להיכנס לדיכאון כל פעם מחדש שדבר שאני מבקשת מתגשם בדיוק ההפיך?
תשובה
שלום לך.
הבעיה שמציקה לך, מציקה לרבים רבים אחרים, והיא עלתה במשך כל שנות קיום העולם, גם על ידי גדולי אמונה, כולל נביאים. ירמיהו הנביא שואל את הקב"ה (ירמיה פרק י"ב מתחילת הפרק): "צדיק אתה, ה', כי אריב אליך, אך משפטים אדבר אותך: מדוע דרך רשעים צלחה? (מדוע) שלו כל בגדי בגד? (ולעומתם) אתה, ה', בחנת לבי אתך?..."
הנה אני רואה רשעים, ולהם יש שלווה, ולעומתם- אני, מקיים את כל מצוות התורה, נזהר ונשמר ולא עובר על האיסורים שכתובים בתורה, ולא על דברי חכמים- וצצות בדרכי כל כך הרבה בעיות, שמהוות עבורי מבחנים קשים...
גם אברהם אבינו, גדול המאמינים, "זכה" לבעיות, או בלשון מסכת אבות "נסיונות" ("עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו"). מה חשב אברהם בליבו, כאשר היה רעב בארץ, והוא נאלץ לצאת מהארץ, ולרדת למצרים? מה חשב יעקב כשפקדו אותו כל כך הרבה צרות?
אני מניח, שברוך ה', ה"צרות" שלך, אינן דומות לצרות של אברהם יצחק ויעקב. והם בוודאי התנהגו "בסדר"... הרי הקב"ה מעיד על אברהם "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'..."
אז כשאת מרגישה את הקשיים שלך, ולא מבינה איך ה' מביא עלייך קשיים אע"פ שאת מתפללת, ושומרת שבת וכו' וכו', תחשבי על זה שאת ב"חברה טובה"... (אברהם, יצחק, יעקב, דוד שסבל הרבה ועוד ועוד)
ותנסי להפנים את החשיבה, שחיי האדם הם כמו קרחון שצף בים: חלק קטן מאד שלו מבצבץ מעל המים, ורובו- מתחת פני המים. כך חיינו: חלק קטן מאד שלהם הוא בעולם הזה, ורובם- ב"עולם הבא", ושם נסגר ה"חשבון" עם כל אחד: מי ששמר על אורח חיים לפי הוראות הקב"ה, והיו לו קשיים- יקבל את שכרו היטב היטב בעולם הבא. ואולי את ביניהם...?