איך להתכוון בתפילה?

שלום רב!
באמת התפילה זוהי משימה לא פשוטה, ולא לשווא התורה וחז"ל מגדירים את עניין התפילה כ"עבודה שבלב". זוהי עבודה ממש! ונדמה לי שאין כמעט עוד דבר שחז"ל קוראים לו 'עבודה' כמו תפילה, כי באמת הרבה אירועים שאדם חווה מאד מקשים עליו להשיג יכולת ריכוז, ובפרט בעבודה רוחנית שצריכה התנתקות מסוימת מכל עניני גופו. כידוע חסידים ראשונים היו שוהים שעה אחת קודם תפילתם, ומטרתם בזה הייתה לייחד את מחשבתם לפני פגישתם עם בוראם. ואם חסידים ראשונים כך - אז אנחנו כל שכן שהיינו צריכים לשהות שעות קודם תפילה כדי שנוכל איכשהו להתרכז. אמנם הקב"ה לא בא בטרוניה עם ברואיו ולא יתכן שידרוש מאתנו כיום דבר כזה, אך בכל אופן כדאי להגיע אפילו כמה דקות לפני התפילה, לשבת ולהתרכז בפני מה את עומדת, ודבר כזה בוודאי בעז"ה יביא ברכה בעבודת התפילה.

עוד דבר: ברור הוא שכשיש איזה שהוא פיגוע ח"ו, מובן מאליו שכולנו מכוונים יותר בתפילות בעניין גאולה, סליחה ורפואה. וזאת משום שבאותם שעות דברים אלו קרובים ללבנו, וממילא באופן טבעי אנו מתכוונים יותר.
לכן כדאי לעסוק בלקרב את ענייני התפילה אל ליבנו. איך?
ע"י לימוד ענייני התפילה. כי אם האדם באמת מבין כמה לא טוב הוא כיום מצבנו, וכמה טוב יהיה בעת גאולתנו - בוודאי שיתכוון יותר בברכת-תפילת הגאולה.
ואם האדם מרגיש מחובר למשפחתו ולחבריו ויותר מזה - לכל עם ישראל, ויסתובב קצת בבתי החולים, ויראה עד כמה סבל יש שם - תוצאה ישירה מזה תהיה כוונת יתר בתפילת הרפואה. וכן בכל ברכה ותפילה.

לגבי הרגשת היראה שאת מתארת - בוודאי שזו מידה מעולה ואין להלחם בה, אך בכל אופן צריך לזכור שהקב"ה כולו טוב ורוצה בטובתנו, ועלינו להאמין בכך שהוא אוהב אותנו ומרוצה מכל תפילה אליו, ומכל מצווה שאנו עושים, גם אם לא כיוונו כראוי. אך מצידנו כמובן צריכים אנו להשתדל כמה שיותר לכוון ולקרב ללבנו את ענייני העבודה אל ה' יתברך.

בהצלחה בכל,
אילן, חברים מקשיבים