"אהבת אמת" בגיל 15

שלום לך,
מנוסח השאלה עולות כמה הנחות יסוד שכדאי להתייחס אליהן.
ראשית, את סבורה שהיחס הרווח בין בני זוג צעירים אינו אהבה אמיתית, אצל "כולם" קיים לדעתך יחס מלאכותי, מזויף או שיטחי שאינו ראוי לכינוי אהבה אמיתית. אלא שאת חושבת שהמקרה שלך יוצא דופן בכך שקיים יחס אמיתי של אהבה בין בני הזוג.
יכול להיות, יש מקרים בהם אנשים מאד צעירים נתברכו בבגרות נפשית , מודעות עצמית, ויכולת טובה של תקשורת, יכול מאד להיות שבגילך כבר הצלחת לבנות קשר אמיתי עם בן המין השני. ובכל זאת...
אם את מודעת לכך שאהבה אמיתית בגיל צעיר אינו דבר נפוץ, את ודאי מבינה שאצל רוב בני הנוער קשרים מוקדמים, נבנים על יסודות לא כל כל יציבים, ומחוזקים על ידי כוחות לא כל כך רצויים. כמו : רצון להיות פופולריים, רצון להתפס בעיני החברה כמצליחים, צורך בשותף אישי לשיחות נפש על תהפוכות וסערות שעוברים עליכם כמו על רוב בני הנוער, צורך להתנאות בפני מישהו באופן חיצוני, ולא רק באופן פנימי, משיכה פיזית, רצון לברוח מעולם של מחויבות לעולם של בחירה, ועוד הרבה צרכים וחשקים שממולאים על ידי הקשר בין נער לנערה, כאשר הקשר מהווה אמצעי למילוי הצרכים והחשקים הללו.
צריך להודות, חלק מהצרכים הללו מתערבים בקשר בין איש לאשה גם בגילאים יותר מבוגרים, אבל צריך להבחין , בין קשר שנבנה על בסיס איתן, אהבה לשמה, ובאופן עקיף, מרוויחים ממנו גם רווחים מישניים כמו פופולריות, לבין קשר שנבנה על בסיס רעוע, שלא לשמה, ואין סופו להתקיים.
נכון, יש אנשים שבונים קשרים רעועים וחיים כך, יש אנשים שמגדלים משפחות שלמות מתוך קשר שמבוסס על צרכים כאלה, אבל, זה חבל , זו ההחמצה של האהבה הגדולה שיכולה להיות בין איש ואשה שחולקים יחד חיים שלמים.
לכן, מתוך מודעות כזו, את צריכה לבחון את הקשר שאת מצויה בו תחת זכוכית מגדלת מאד רגישה ולבדוק האם גם הקשר הזה, כמו קשרים אחרים בגיל ההתבגרות, מונחה על ידי מוטיבציות חיצונית או על ידי צורך אמיתי ופנימי. לבחון, האם הכוח העיקרי שמניע אתכם להיות ביחד הוא רצון אמיתי להיות ביחד.
כדאי לך לעשות תרגיל קטן, תארי לעצמך שאת שומרת את הקשר הזה בסוד מוחלט , אין סביבך חברות, ידידים או בני משפחה, שמעורבים בקשר, האם את בוחרת להיות איתו בקשר? האם הצורך שלך להיות איתו אינו קשור בצורך לשתף אחרים בסביבתך בעובדה שיש לך חבר?
גם אם התשובה היא כן, יש הנחות נוספות במכתבך שכדאי להתייחס אליהן.
את אומרת שמצאת את הראוי לך,
צריך לדעת, שאנשים משתנים ומהר, בגיל חמש עשרה רוב בני הנוער חווים תהפוכות וסערות, ולפעמים משנים עמדות דעות מצבי רוח והעדפות במהירות גדולה. בגיל הזה מתרחש תהליך של בנייה עצמית, וגם אם הבחור ראוי לך עכשיו, אולי עוד מספר חודשים את תבני את עצמך בכיוון מסוים, והוא עוד לא יתפתח מספיק בכיוון זה, או יבנה את עצמו בכיוון אחד לגמרי ואז תרגישי שהוא כבר לא ראוי לך.
ייתכן שעכשיו את מאמינה בכל ליבך שזה הבחור הראוי לך, ובעוד מספר חודשים תאמיני אחרת. ואז לא יהיה כל כך פשוט לנתק את הקשר.אז כבר תיבנה ביניכם מערכת ציפיות ומחויבויות שלא קל לצאת ממנה. אז תרגישי שהשקעת אנרגיה רבה בקשר לטווח קצר, אז יהיה קשה לוותר על ההשקעה הזו.
שוב נחזור לתרגילי דמיון. נסי לדמיין שאין לך כל "היסטוריה" של מחויבות וציפיות עם הבחור, דמייני שאין לכם חוויות משותפות. האם את בוחרת עדיין להיות איתו בקשר? או שמא הבחירה שלך בקשר נובעת מאי נעימות שאת חשה, מתחושת מחויבות נימוסית?
יש עיקרון פסיכולוגי שנקרא "דיסוננס קוגניטיבי". בעברית פשוטה – חוסר איזון ברמה המחשבתית. העיקרון הזה טוען שאנשים מרגישים צורך לתרץ לעצמם את התנהגותם באופן שבו לא ירגישו חוסר איזון מחשבתי. למשל, אם אדם שלא צריך סירת דיג. השקיע סכום כסף גבוה ברכישת סירת דיג. הוא עשוי להרגיש מיד לאחר הקניה:" אוי כמה טיפשי, אני לא צריך סירת דיג". הוא ירגיש חוסר איזון בין הסכום הגבוה שהשקיע לבין העובדה שאין לו כל צורך בסירה. כדי לצור איזון מחודש הוא יכול לשכנע את עצמו שהוא מאד צריך סירת דיג, ולצאת כל חודש לחופשת דיג בת שלושה ימים. נמצא שהוא הפסיד גם סכום כסף שהושקע בקניית הסירה, וגם שלושה ימים בחודש...
כלפי מה דברים אמורים?
גם בקשרים בין אנשים מושקעים כוחות רבים, זמן, סבלנות, שיחות טלפון, נסיעות, חשיפה של סודות אישיים, ועוד.
אם וכאשר תגלי שהבחור אינו ראוי לך עוד, שבנית את עצמך בכיוון אחר, או הרגשות שלך השתנו, כפי שרגשות משתנים ומתחלפים בגיל הנעורים, את עשויה להרגיש חוסר איזון, בין ההשקעה המרובה שהשקעת לבין העובדה שהבחור לא נראה לך עוד בן זוג מתאים.
ואז אולי תמשיכי את הקשר עוד ועוד כדי לא להרגיש שעשית מעשה לא נכון עד עכשיו.
ואפילו אם זה הבחור המיועד לך, והבחירה שלך לא תשתנה, כדאי לכם לחכות ולהיות בקשר רק עוד מספר שנים. אחרי שכל אחד מכם יגדל ויתפתח. קשר בריא בין אנשים נבנה לאחר שכל אחד מהם הוא כבר אישיות בפני עצמו. מתוך כך טוב לבנות קשר.
כאשר בני זוג שלא בנו את אישיותם כל אחד בפני עצמו, הם עשויים לחפש זה בזה השלמה של האישיות בצורה לא בריאה.
רמז לכך ניתן למצוא בפרשת הבריאה. הקב"ה ברא את אדם וחוה מחוברים זה לזה בגבם. ואז נוסרה האשה מצלעו של אדם. מדוע ניסר הקב"ה את האיש מאשתו?
הנסירה, מאפשרת פגישה פנים אל פנים. כאשר כל אחד מבני הזוג הוא ישות עצמאית מתאפשרת פגישה כזו.

ולסיום, טוב שציינת את גילך במכתב כי יש לגיל רלוונטיות רבה לנושא הזוגיות והאהבה.
וכמו שכבר כתבנו, בגיל זה עוד יש לפניך דרך ארוכה של התפתחות. ובכל זאת, הגיל אינו המשתנה היחיד שיש לו משמעות לשאלה זו, לפעמים בגרות נפשית, מצב הקשר וגורמים נוספים משנים את התמונה. לכן, כדאי להתיעץ עם מישהו מבוגר שמכיר אותך ואת כל הנסיבות היטב, ויוכל לתת לך עצה בצורה אובייקטיבית ממבט קרוב יותר.
כל טוב
רויטל, חברים מקשיבים