תפילת נשים: הנשים הדתיות לא מוותרות על תפילת יום כיפור במדרשות

לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא? ולאן הולכות הבנות הדתיות לתפילות יום הכיפורים? בוגרי ישיבות רבים עוזבים את הבית ונוסעים לבלות את יום כיפור בחיק הישיבה בה למדו על מנת לחוות את היום הזה עם התפילות והאווירה הטובה ביותר. בדומה לכך ישנן נשים רבות הפוקדות את בתי המדרש בישיבות ביום כיפור ומתפללות שם עד כדי כך שבישיבות רבות מדווחים כי מספר הבנות עולה על מספר הבנים המתפללים ומספרן רק הולך וגדל.

מי שזיהה את התופעה לראשונה הי זה הרב אלי קהאן ז"ל ממדרשת עין הנציב של הקיבוץ הדתי ולפני 9 שנים היה הראשון לקיים במדרשה מניין יום כיפור. "טבעי להתפלל ביום כיפור במקום בו התפתחת רוחנית", מסיב הרב שמעון פיזם מלמד במדרשה ומי שאחראי על המניין. "בהרבה מקומות ומדרשות ביום כיפור חוזרים הביתה למניין השגרתי או אם יש לה לבנות מזל אז יש להן ישיבה ליד בקרבת מקום והבנות חשו שחסר להן". במדרשת עין הנציב משלבים גם פיוטי עדות המזרח והבנות מביאות עימן גם את חברותיהן ואפילו יש אמהות שמצטרפות לכדי מניין של כ-350 נשים.

(צילום: מדרשת לינדנבאום)

הרבנית אסתי רוזנברג, ראש מדרשת מגדל עז, והרב אוהד טהרלב, ראש מדרשת ברוריה, אימצו אף הם את הרעיון ולפני שש שנים החלו לקיים מניין נשים במדרשה. המניין הנשי במגדל עז למשל מושך אליו מאות רבות של בנות מכל רחבי הארץ ואף כאלה שלומדות במדרשות אחרות. כמקובל בהלכה, במניינים הללו ישנה גם נציגות גברית על מנת לענות על הדרישות ההלכתיות למניין והבנות אמנם מובילות את התפילה בסגנונן אך שליח הציבור הוא גבר. בוגרות המדרשה ממשיכות להקפיד להתפלל במניין האהוב שלהן וביום כיפור מדי שנה עולות לרגל למדרשה בהמוניהן.

במדרשת ברוריה שבירושלים צפויות להגיע השנה להתפלל במדרשה כ-450 בנות, רובן בוגרות. "תפילת נשים היא חוויה מיוחדת", מספר לכיפה הרב אוהד טהרלב. במדרשת ברוריה מתאמות בנות המדרשה עם החזן את הניגונים והסגנון שברצונן להתפלל והוא אף מלמד אותן מנגינות חדשות כך ש"החזן אצלנו הוא באמת שליח ציבור" כפי שאומר הרב טהלרב והתפילה שומרת על הסגנון שמכתיבות הבנות.

מה מושך קבוצת נשים גדולה כל כך להתפלל יחד ומה הן מוצאות דווקא שם מה שאינן מוצאות בשום מניין אחר? הרב טהרלב מסביר כי "יש ערך מאוד גדול בקבוצת בנות גדולה שעוברת תהליך משותף בחודש אלול, האנרגיות שצברו המתבטאות בתפילה הן מיוחדות. לאחר תפילת ערבית הגברים עוזבים והבנות נשארות לבדן לשירת 'שיר הייחוד' ובקטע זה הן אלה שמשמשות כחזניות". לאחר שיר הייחוד בנות המדרשה מאזינות לשיעור או שניים ואף לומדות את מסכת יומא ומסיימות את ליל יום כיפור בשעה 12 ואף יותר מכך עם שירי נשמה, חוויה שבהחלט לא ניתנת להן בשום מקום אחר. "הייתי הרבה שנים בתפילת יום כיפור בישיבה ובקהילה שלי", מספר הרב טהרלב, "אך יום כיפור במדרשה זה משהו מיוחד במינו".

שלושת המדרשות היו הראשונות לקיים מניין נשי אולם גם אלה האחרונות כך שלמעשה מתוך 25 המדרשות בארץ הן היחידות המקיימות מניין לבנות המדרשה. ביתר המדרשות הבנות תחזורנה לבתיהן או תתפללנה בישיבה הקרובה למדרשה.

אם בעבר הנשים הדתיות היו נשארות לבד בבית עם ילדיהן או שהיו מצטרפות לבעליהן לתפילה בישיבה הרי שבעקבות תופעת המניינים במדרשות התהפכו היוצרות. בוגרות שלושת המדרשות עולות לרגל אל המדרשה בה למדו ומושכות איתן אפילו את בני זוגם. כבר כמה שנים שיוסי בן הרוש מירושלים מוותר על תפילת יום כיפור בישיבה בה למד ובוחר דווקא להצטרף לאשתו אל התפילה במדרשת ברוריה. "אשתי מאוד מחוברת למדרשה ושאלה אם אסכים לבוא להתפלל שם ביום כיפור, בהתחלה הסתייגתי אך בסוף הסכמתי", מספר בן הרוש, "העוצמות של התפילה שם הן אחרות, הן בתדר אחר לגמרי מאלו הישיבתיות. יש המון עצמה בלשמוע המון מתפלל בקול אך שם יש משהו מיוחד בעוצמה השקטה שהיא יותר נשית, יותר אמיתית.אני מוכרח לציין שהרגשתי שם נעים ונוח ולא חשתי מיעוט שהביאו רק בשביל מניין".

בן הרוש מספר בהתרגשות גם על השיעורים המיוחדים שהועברו על ידי רבני ורבניות המדרשה ומגלה דבר מה נוסף. מסתבר שיותר ויותר גברים, גם כאלה רווקים ללא כל קשר למקום, מגיעים דווקא למניין במדרשות לתפילה אחת או שתיים במהלך היום על מנת לחוות את חוויית התפילה המיוחדת.

לפניות לכתב - desk@kipa.co.il