אורות עמומים, נקישות ספלי בירה גדולים, תל אביב. מה שהיה נדמה השבוע כעוד לילה טיפוסי בפאב 'בר גיורא' בעיר הפרועה הפך לאירוע של קסם. יושבי הפאב הפופולארי הופתעו לגלות על הבמה בחורה דתיה עם כיסוי ראש בולט, שבשירה בלבד, ללא מוסיקת לווי, הופיעה עם שירי שבת שפיזרו קסם על כולם. "דמיינתי את השיר שולח רסיסי קדושה של שבת לכל מי שמאזין, דמיינתי כאילו אנחנו מתפללים יחד. היינו מחוברים אז הכי עמוק למהות הזאת של השבת".
 |
|
(רות נודלמן)
|
היא גדלה בירושלים ולמדה מוסיקה בקונסרבטוריון של רובין ובבית הספר רימון. מין שילוב של אמנות ומקצוענות. אלא שרות נודלמן היא לא עוד אחת מאותן הזמרות שאתם מכירים.
כשנישאה לבעלה ניתאי, עברה לשכונת נווה צדק בתל אביב ויחד פתחו בית כנסת שהיה סגור משך 20 שנה.
בית הכנסת שממוקם ממש מעל לביתם הפך למוקד משיכה ללא מעט תל אביבים שרוצים להתפלל, לשמוע קידוש ודבר תורה משובח. "כשהתחתנו רצינו להיות זוג שרואה עצמו כחלק מעם ישראל ושיהיה אכפת לו, ומצד שני שתהיה בזוגיות שלנו שכינה שתנתב אותנו למקום בונה ופורה", מספרת רות על מה שהביא אותה לפתוח בית כנסת ובקרוב מאוד גם לצאת באלבום חדש.
"בפועל השאיפות שלנו באמת התגשמו. אנחנו גרים מתחת לבית כנסת והשכינה ממש מעל ראשנו. אנחנו מפעילים מעין בית פתוח בתל אביב שעושה כאן סעודות שבת פתוחות, מנהלים ספריה של ספרי נשמה - אם מדובר של החלבן, הרב קוק או הרבנית ימימה מזרחי. בעלי לומד גמרא עם חבר'ה שרוצים ללמוד ואנחנו מארחים רבנים כמו הרב דוד מנחם והרב יהושע אנגלמן שהשיעורים שלהם פשוט מפוצצים. בהתחלה חששנו שזה יזיק לקשר שלנו, בפועל זה רק חיזק".
 |
|
צילום: מנחת נופה
|
מאז שרות זוכרת את עצמה היא שרה ומנגנת, "אני באמת רואה את המוסיקה כייעוד של החיים שלי ומשתפרת כל הזמן - אם מדובר בניתוח פוגות של באך או למידה של ימימה ולשאיבת השראה. אני רואה עצמי כמוסיקאית, לא רק זמרת, מגישה או פסנתרנית. כזאת ששואבת השראות מפנחס שדה ומספר תהילים, שטה ביניהם, ולא רואה בהם סתירה אלא חיזוק".
אם מדובר בבית הכנסת מעל הבית או בחדר ההקלטות, לרות זה לא משנה, גם שם וגם שם היא מוצאת עצמה מתפללת, כזאת היא המוסיקה עבורה- תפילה. "בתור ילדה אני זוכרת שעבודת ה' שלי הייתה במוסיקה, כקרבה אל עצמי ואל הקב"ה. סוג תפילה. מירי מסיקה אמרה לי ש'אני לא שרה אפרת גוש אלא מתפללת את אפרת גוש'. כשאני שרה אני נמצאת במקום בו הכוח היחיד שלי הוא מהקב"ה, לי לבד אין אומץ אבל אני מרגישה שיש משהו מעבר לי, שהיכולת ניתנה לי ויש לי אחריות להשפיע ולפרוץ איתה. לחבר אנשים לעצמם".
אחד משיריה המיוחדים של נודלמן נקרא "חקוק בבשר", שיר שמביע את הקשר הנע ונד עם ריבונו של עולם: 'איך לא התייאשת את ליבי בקשת לרפא הביטה ענני, האירה עיניי הביטה ענני, חקוק בבשר', היא כותבת. "גם כשאני פחות מחוברת אליו זה חקוק בי בעור, בתמצית של רות. אין מה לעשות. זה קשר מגוון אבל תמיד נמצא שם. כמו הורים, תמיד נאהב אותם" היא מסבירה.
יש סתירה בין פעילותך בבית הכנסת ושירי האמונה לבין לעובדה שאת מופיעה גם מול גברים? זה משהו שהתלבטת לגביו?
"בהחלט הייתה לי התלבטות. אומר לך בכנות, אני לא במקום של הופעה בנפרד. אני נאמנה למקום שלי כרגע, וזו הבנה חשובה שבעלי נתן לי כששיתפתי אותו בהתלבטות. הוא אמר לי שהקב"ה רוצה שנהיה נאמנים להיכן שאנחנו ולא באופן חיצוני. לקחתי את העצה הזאת להיות קשובה למקום בו אני נמצאת וזה מקום שלי, כרגע הוא כזה, אולי זה ישתנה. כשהשתתפתי ב'כוכב נולד' המון אנשים ניגשו אלי וסיפרו לי על הקשר שלהם עם הקב"ה. היו משתתפים שבאו שאמרו שהם מניחים תפילין ואחת, שראתה אותי מתפללת בבוקר, ביקשה שאתפלל עליה".
 |
|
(רות נודלמן)
|
"זו הייתה נקודת חיבור. הנוכחות שלי שם, בשיגעון הזה, זה לתת לאנשים תחושה שזה בסדר להיות בדרך. זה בסדר אם כרגע הם מסוגלים לעשות רק דבר אחד שמחבר אותם לבורא, אבל שיהיה בעצמות שלהם, וגם אם הם בלי כיפה. לגיטימי לבצע את אותו דבר שמחבר אותם ולא להתבייש. זה מלמד אותם להכיר שהם נמצאים בדרך. להגיד 'אני כרגע מסוגל לעבודת ה' מסוימת ועושה אותה בלב שלם ועומד מאחוריה כי זה מה שאני יכול'. אני כנה עם עבודת ה' שלי, אחרת לא יצא מזה שום דבר".
בימים אלו נמצאת רות במאמצים להוציא את המיוחדות שלה, המגולמת בשירים ובמוסיקה שהיא מלחינה, באלבום חדש ומרענן. לרות אין חברת תקליטים שעומדת מאחוריה, זו רק היא, ניתאי בעלה, בית הכנסת הקטן בנווה צדק והקב"ה. באמצעות אתר הד-סטארט היא מגייסת את כל אלו שרוצים לקבל מוסיקה אחרת, נוגעת וסוחפת ושמוכנים גם להשקיע באופן צנוע לשם כך.
"החלום שלי הוא להוציא את האלבום הזה" היא אומרת בהתרגשות "האלבום, בהפקתו של דודי לוי המוכשר, הוא אבן דרך משמעותית עבורי. הוא עוד אבן בשביל שאני סוללת בין הנפלא שבעולם לבין מי שמוכן להקשיב לו".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il