הרב ברוך אפרתי מגיב בחריפות לדבריו של הרב דוד סתיו, שאמר אתמול כי אין מקום לירות ולהרוג מחבל שנוטרל, ומאשים אותו בצדקנות ובמוסר מזויף.
"אם יש נכרי רוצח שלא הומת כגון שברח ונלכד והובא לדין, הרי זה נידון בסייף בדיין אחד (הכל כשרים לדון אותו חוץ מאשה, כהכרעת הרמב"ם בהל' מלכים פ"ט), וע"פ עד אחד אפילו קרוב, וללא התרעה", פתח הרב אפרתי בתשובה לשאלה ב'כיפה', אך הבהיר כי " כל זאת ברוצח רגיל. אך בשעת מלחמה כגון בימינו, אין צורך בדיין וכו' להרוג את האויב, והורגים אותו גם כשנפל מידיו נשק בקרב, שכך דרך המלחמה ולא נצטווינו להימנע מלהרוג מי שנגמרו לו הכדורים בנשק עד שידרוך שוב את הרובה, שהלא ישוב מיד לרצוח ואין סכנה גדולה מזו לא"י וללוחם. והכתוב מעיד- "ויפלו לפני יונתן, ונושא כליו ממותת אחריו", שמי שנשאר חי בקרב ודאי שב לסורו ויש להורגו ולא די לפצוע".
"ומה עוד", מוסיף הרב אפרתי, "שגם כשהאוייב מדמם וצולע הלא הוא יכול לפגוע, והיו דברים מעולם, ולכן הורגים אותו במקום אם הוא עדיין זז, וכדברי דוד- "ארדוף אוייבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם". אין אנו יכולים להבחין לבדנו אם הרוצח 'מנוטרל', שהרי כל ספק ספיקא בסכנת נפשות אזלינן לחומרא, ולכן נהרג האוייב מיד עד רידתה".
הרב אפרתי תוקף את הדברים שאמר הרב סתיו, ובעוד שאינו מזכיר אותו בשמו, הוא טוען שהאומר שאסור להרוג מחבל שנוטרל נגוע במוסר מזויף, בצדקנות, ובפסיקה על פי תחושת בטן משנה לפי כיוון רוח הזמן וללא מקורות.
"איננו חומלים על הקמים עלינו בצדקנות ובמוסר מזוייף, ואיננו דומים לזרמים המכריעים על פי תחושת הבטן המשתנה כפי כיוון רוח הזמן וללא מקורות. יש לנו תורה, הלכות מלחמה, הלכות רוצח והלכות נכרי, ואנו חיים רק לאורם. הם המוסר האמיתי, ואשרי מי שעושה מלחמות ד' כדוד מלכנו ומסורת ההלכה, ולא כנטיה התרבותית המערבית החולפת.
לבסוף, מבהיר הרב אפרתי כי זוהי ההלכה באופן כללי, "אך למעשה ההכרעה בדיני נפשות לרבים מסורה בידי גדולי זקני הפוסקים ולאחר הבאת כל הגורמים הלאומיים והבטחוניים והחוקיים בחשבון, בהוראה הממלכתית של הרבנות הראשית. כך לאזרח. וחייל צריך לשאול את הרבנות הצבאית שהיא המרא דאתרא בצבא", הוא כותב כשהוא מתייחס בעקיפין למאבק של צהר והרבנות הראשית על רקע הקמת בתי הדין העצמאיים לגיור.